18:20 בערב
וויל: היי, זה וויל
ניקו: היי וויל
וויל: מה אתה עושה
ניקו: כלום
וויל: כלום?
ניקו: אני לא כמוך, אני לא עושה הרבה מכלום
וויל: אם אתה לא עושה כלום, האם אתה רוצה לעשות משהו מחר? אני אהיה בחופשת האביב מחר
ניקו: לעשות מה?
וויל: יש המון דברים לעשות בניו יורק
ניקו: אבל מה בדיוק? הכל בניו יורק לא בדיוק סביר
וויל: זו הפתעה
ניקו: אני לא אוהב הפתעות
וויל: אתה לא כיפי. בחייך. אפגוש אותך בדירה שלך
וויל: זה בסדר?
וויל: ניקו?
ניקו: כן. כן זה בסדר.
וויל: אני אראה אותך ב-6 . זה בסדר?
ניקו: 6 עובד. מוטב שזה לא יהיה משהו מפואר
וויל: אל תדאג אפילו בקשר לזה. הכל סתמי.
ניקו: בסדר.
ניקו: אני לא יודע (idk) למה אני סומך עליך.
וויל: זה יהיה נהדר, מבטיח
ניקו: בסדר
וויל: נתראה אז!
ניקו: נתראה אז
12:03 בבוקר
וויל: ניקו
וויל: ניקו אתה ישן
ניקו: חחח
ניקו: לא
וויל: גם אני לא
ניקו: למה?
וויל: השותף לדירה שלי רועש.
וויל: למה אתה לא ישן?
ניקו: אני לא יכול. אני חושב יותר מידי
וויל: על מה?
וויל: ניקו?
ניקו: הרבה דברים.
וויל: איזה סוג של דברים?
וויל: לא מחטט
ניקו:
ניקו: אני לא יודע.
וויל: בסדר
ניקו:
וויל:
ניקו: *מקליד*
וויל:
ניקו: אני ממש לחוץ
וויל: אתה לחוץ?
YOU ARE READING
השמש נראית טוב עליך- סולאנג'לו (מתורגם)
Fanfictionברחוב ההומה של ניו יורק סיטי, יש בית קפה קטן שנקרא חצות הקפה. שם אני, ניקו די אנג'לו, עובד במשמרת לילה. הלילה לא אוהב אותי ולא מדבר אליי, היא שקטה. היא רק מחסה אותי ואת נשמותיהם של אלה שלא נותר להם כלום, הנחמה היחידה שלנו היא כוס קפה בלילה גשום. חו...
