ג'אנגקוק
נישקתי אותו, הרגשתי את שפתיו על שפתיי. הרגשתי את החמימות שבו פוגעת בי והתמכרתי, לא ידעתי מה אני עושה וזו הייתה הנשיקה הראשונה שעשיתי בעודי, אבל זרמתי, כי איתו זה היה שונה, זה הרגיש שונה.
איתו נראה שהיה שווה את זה, לא יודע מה קרה לאישיות שלי שמקודם לא ראיתי אותי בכלל אוהב אותו, או גיי בכללי.
היה משהו בדבריו שכנראה הפכו את זה בשלוש מאות שישים מעלות, הרגשתי שונה לגמרי.
הרגשתי בבטני בחילה מתחילה ולא ידעתי אם זה נעים או לא, פשוט המשכתי לנשק את שפתיו, או יותר נכון רק הצמדתי שפתיים, לא שהבנתי בכלל מה עושים בנשיקה.
פתחתי את עיניי לפרצופו המופתע וההמום מהנשיקה שהרגע עשיתי ומיד ניתקתי אותה וצעדתי שלוש צעדים לאחור ''סליחה, אני מצטער אני..-'' נשימותיי ומילותיי נקטעו משפתיו שנמחצו על שלי, הוא נישק אותי בצורה נעימה ורגועה, כאילו העולם עצם מלכת.
הבחילה בביטני רק התחזקה והתגברה מכל שניה בקירבתו, עצמתי את עיניי נסחף לרגע שאין לי מושג מה אני עושה בו, פשוט עושה את הדבר שהרגיש לי הכי נכון לעשות.
התנקתנו. הוא התנשם וגם אני, היבטתי בו ועיניו נראו חיות, אחרי שמקודם נראו דיי מתות.
שמחתי על מה שעשיתי גם אם לא הבנתי בכלל את זה, יש מצב שזה גילה לי דברים חדשים על עצמי? או אפילו עליו?..
עמדנו זה מול זה, בשקט מביך ומוזר.
''אז.. איך אתה מרגיש?'' הפרתי את השתיקה ''למה עשית את זה?'' שאל ולא ידעתי מה לענות, במיוחד כי לא הבנתי את הדבר שאירע בדקה האחרונה.
''עשיתי מה? נישקתי אותך?"
''כן.''
''אני לא יודע איך להסביר לך אבל.. הרגשתי שזה מה שאני צריך לעשות, בשביל שתרגיש יותר טוב'' עניתי וכמובן שלא אטרח להסביר על הבחילות שהתחוללו בביטני בכול עט.
''כן, אבל למה? הרגשת משהו?" שאל והיה נראה שעיניו משקפות את התקווה שלו ביחד עם החששות הכי עמוקות שלו.
'להגיד לו? על הבחילות? החמימות? ההרגשה שאני צריך אותו בחיי?'
''כן, אני חו-בוא ג'אנגקוק, אנחנו צריכים לצאת לראיון'' ג'ימין קרא כשבא לחצר האחורית וקטע את דבריי.
עמדנו מאחורי הקיר והוא רק הודיע לי שהראיון מתקרב. למה זה הפריע לי?
''כן, אני כבר בא אני צריך להגיד לו משהו-אל תדאג, תוכל להגיד לו באוטובוס, עיכוב קטן ואנחנו מאחרים אז בוא כבר'' ג'ימין אחז בידי ומשך אותי לכיוון הכניסה.
התעצבנתי מהמחויבות שלו לזה וניערתי.את ידי בניסיון להשתחרר ''בסדר אבל אני כבר בא-אבל אמרו עכשי-אולי תעזוב אותנו כבר!'' טאהיונג צעק עליו בעוצמה כל כך חזקה שרעדתי בחלק מחלקי גופי
''כל פעם אתה בא נדחף והורס את הכול, הוא אמר שהוא יבוא אחר כך אז תקשיב לו חתיכת אידיוט'' הכעס בעיניו של טאהיונג הפחיד אותי, הוא לא כעס, הוא זעם. עיניו ירתו גיצים לכיוונו של ג'ימין וזה היה מלחיץ כשהוא התנהג ככה.
''לא כל דבר נוגע אליך חתיכת דפוק! אנחנו צריכים לצאת ואמרו לי לקרוא לכם בלי עיכובים, תפסיק לשים את עצמך במרכז, אתה לא מעניין אותי'' ג'ימין צרח עליו בחזרה ''אנחנו נחזור עוד דקה, תן לנו לנשום!'' טאהיונג צעק והתרחקתי משניהם, פוחד שיקרה משהו שאצטער עליו.
''אולי תפסיקו לריב אפשר לחזו-יופי, בוא ג'אנגקוק'' ג'ימין משך אותי לבפנים ולא יכולתי להתנגד, בעיקר כי לא רציתי שימשיכו לריב אז זרמתי עם ג'ימין, אבל בדקה החופשית שלנו אגיד לו, אני חייב!
'אני רוצה'.
YOU ARE READING
מותר לי להתאהב?!
Romanceביטיאס הם רק להקה קוריאנית הידועה בתור קייפופ המפורסמת בכל העולם, יש להם מאות שירים עשרות אלבומים ומליוני מעריצים שאוהבים את שבעת הממברים. אך מה קורה כשפתאום אחד מהם מתוודה על רגשותיו לשני והשני איך אומרים לא יודע כיצד לקבל את זה, הוא מהרהר בזה רבות...
