ג'אנגקוק
יום הולדת הוא דבר חשוב וכיפי, במיוחד ללהקה כמונו, זה יום שמתמסרים כולנו לבן אדם אחד והפעם זה יהיה- ג'ימין.
עכשיו ה-12 לאוקטובר והיום ההולדת שלו מתחיל היום בלילה, כמובן בחצות.
ג'ימין יחגוג השנה 22 והוא יקבל שני מתנות מכול ממבר, דברים קטנים וצנועים שהוא אוהב, לא בהכרח מכונית או משהו דומה, המנכ''ל יתן את המתנה האחרונה בתור עוד שנה לכך שהוא בלהקה.
במצב הנוכחי, ג'ימין הוא החבר הכי טוב שלי. איתו אני מרגיש הכי בנוח.
מכוונת דברים שלא יהיו חשודים כזוגיות. אנחנו מתחבקים יושבים זה ליד זה, מדגדגים זה את זה. כאילו ג'ימין בחיים לא אהב אותי קודם, אפילו ישנים ביחד, אם טאהיונג מסכים כמובן...
אבל זה לא שהוא לא מאפשר, פשוט תמיד הוא רוצה לישון איתי אז הוא לא רוצה שאחרים ישנו איתי כשזה לא הוא.
כשאני חושב על זה, זה ממש מצחיק.
עכשיו אני וג'ימין במסע קניות, אני חושב שזה השיטה הכי ומוצלחת בקנייה מתנות לחברים או משפחה. זה ללכת איתו לכמה חנויות ואז דברים שהוא אוהב או ממש רוצה לקנות אני קונה מאוחר יותר בתור מתנה או ממליץ לשאר הממברים.
לפי מה שהבנתי לקראת 23:00 יתחילו את 'המסיבה' הזאת עם ממברים והמנכ''ל, לפי איך שאנחנו מכירים את ג'ימין הוא יתרחץ מאוחר ואז נוכל להפתיע אותו כשיצא מהמקלחת.
''מה אתה חושב על זה?" כמובן שהקומה סגורה לרשותנו. אנחנו בסיאול, המעריצים היו רוצחים אותנו וגם עד שנכנסנו לכאן זה לקח זמן...
''שזה ממש יפה, אבל כחול יהיה יותר יפה עליך'' אמרתי וצחקתי עם ג'ימין שהתלבט בין סגול לכחול.
''אבל על זה יש את המספר 3 שזה מספר המזל שלי'' הוא התבכיין והרגשתי שאני עושה קניות עם מישהו בן חמש ולא בן 22.
''אני ממליץ לך את זה, אבל תקנה מה שתרצה, היום זה גם ככה היום שלך'' עניתי לו וגילגלתי עיניים, מנסה לשכנע אותו בלי שיבין.
''אבל ג'אנגקוווווווק'' התבכיין מאחוריי כשהסתובבתי.
''אז תקנה את שניהם ג'ימין, כמעט תשע וחצי, יש עוד אנשים שרוצים לקנות'' אמרתי ושיחקתי את עצמי מפהק.
''אוקי אוקי. אבל ג'אנגקוק, אני מכיר את הטריק שלך. ללכת עם ילדי יום ההולדת לקניות ולדעת מה לקנות מתנה ולכן, אקנה את שניהם'' אמר עם חיוך מנצח של ילד בכיתה א'. כאילו הצליח להפיל את אדון הקשע שמשתלט על העולם.
''אולי באמת עלית על השיטה שלי אבל כדי לך לא לספר לאף אחד ובמיוחד לטאהיונג. וגם אם חשבת שעדיין לא בחרתי מה לקנות לך, אתה טועה. זה כבר מוזמן לבית, אולי כבר שם'' אמרתי בגאווה וצחקתי לפרצוף שמזייף אכזבה שעלה על פניו.
''בוא נחזור כבר, כואב לי הרגליים ואני פה כי ביקשת'' אמרתי בהתחננות כשגרר אותי לעוד חנות עם איך לא? נעליים.
''אתה פה כי זה היום הולדת שלי וגם מה יזיק לנו זמן איכות, אנחנו בקושי מבלים ביחד'' קולו שהיה נלהב בהתחלה נשמע מדוכדך פתאום.
''בטח שאנחנו מבלים ביחד, מלא פעמיים אנחנו מבשלים ומתלכלכים או רואים סרט אימה שאתה בחיים לא שורד אותו'' גיחחתי לעצמי מהמחשבה ונראה שהוא עדיין מדוכדך.
''כן.. אבל תמיד טאהיונג שם, אנחנו אף פעם לא לבד'' יכול להיות שדמיינתי אבל דמעה זלגה מעיניו.
''ג'ימין, אני בטוח שהיו מקרים שהוא התווסף אבל בדרך כלל יש לנו זמן איכות ביחד, אל תיהיה עצוב בגלל זה'' ניסיתי לנחם אותו.
חסר לי שהוא יהיה עצוב ביום הולדת שלו.
''אז לא, תמיד כשאנחנו צוחקים ביחד טאהיונג מתווסף, אנחנו מבשלים הוא עומד לידך ומדבר איתך או אפילו מחבק אותך אחורנית, אנחנו רואים סרט או סדרה, טאהיונג יושב לידך ואתם מתחבקים ולפעמיים עסוקים בעיניינים שלכם ואפילו לא מסתכלים על הסרט כך שאני צופה בו לבד. השיחות שיוצא לי לדבר איתך בלי שהוא מתיישב או נכנס גם ומדבר בעצמו הם בקושי אחדות, זה כך מאז שאתם זוג שזה כמעט שנה אבל עדיין.. אין לנו אף זמן לבד'' הוא שיחרר עוד כמה דמעות ועצר להתיישב על ספסל בדרך ליציאה.
''ו-ועכשיו גם א-אתה לא שם לב לזה בכלל...'' מילותיו נקטעו ממשיכת האף שלו, הירהרתי לעצמי בכול המקרים האלה והבנתי שהוא צודק, באמת תמיד טאהיונג היה שם ונכנס בנינו בין אם זה בכוונה או לא, אבל זה קרה. לא הצלחתי להיזכר ברגע לבד שלי ושל ג'ימין בלי נראותו של טאהיונג שנמצא שם.
התיישבתי לידו וחיבקתי אותו בחוזקה.
'איך לכול העזאזל לא שמתי לב לזה?
שאני לא מתייחס אליו כשאני עם טאהיונג? זה קורה גם עם ממברים אחרים?'
YOU ARE READING
מותר לי להתאהב?!
Romanceביטיאס הם רק להקה קוריאנית הידועה בתור קייפופ המפורסמת בכל העולם, יש להם מאות שירים עשרות אלבומים ומליוני מעריצים שאוהבים את שבעת הממברים. אך מה קורה כשפתאום אחד מהם מתוודה על רגשותיו לשני והשני איך אומרים לא יודע כיצד לקבל את זה, הוא מהרהר בזה רבות...
