פרק 18.

46 5 12
                                    

טאהיונג

''אהה וואו, זה היה אימון קשה..'' אמרתי ישר בכניסתי לבית עם ג'ימין.
''כן, הוסוק בהחלט הכין כיוגרפיה מסובכת ומאמצת-זה רק למי שלא היה בכושר'' הוסוק נכנס לשיחה שלנו כשהוא בקושי מזיע תוך כדי שתיית בקבוק מים מהמטבח.
''אנחנו בכושר מספק תודה רבה'' ג'ימין אמר בחיוך עייף, או לפחות ניסה תוך כדי הנשימות, מתהלך למטבח פותח את המקפיא מוציא שקית קרח מתיישב על הספה ומניח על רגליו.
''כן, הצחקת. תראה אותך, אתם צריכים להתאמן יותר, שתבינו שאנחנו בתור הרקדנים בלהקה, צריכים ללמוד את זה מהר יותר כדי שג'ין יונגי ונאמג'ון ילמדו את זה ממנו ונוכל לעזור להם לקלוט את זה זריז'' הוסוק ענה לו בחזרה והתיישב על הכיסא סביב השולחן שבמטבח, פתח את הטלפון ועבר לאינסטגרם.
''אפרופו רקדנים, איפה ג'אנגקוק? הוא גם חלק, למה הוא לא בא?" שאלתי והיבטתי בהוסוק, מחפש תשובה.
''אני לא יודע, שמעתי בבוקר מנאמג'ון שהוא עושה משהו עם יונגי אבל לא באמת חשבתי על משהו אמיתי'' הוסוק אמר והחזיר את הטלפון שלו לכיס, יורד מהכיסא לכיווני שעדיין עמדתי בדיוק איפה שעמדתי כשהגענו, בכניסה לבית.
''אולי קרה משהו? או שהוא מרגיש לא טוב'' ג'ימין אמר והתכוונתי לעלות עד שנשמע קול צעיר מכיוון המדרגות.
''מי לא מרגיש טוב?" ג'אנגקוק ירד שמאחוריו יונגי עם פנים צוחקות ומחוייכות, מעניין מה פיספסנו.
''אתה, למה לא באת לחזרה על הכיוגרפיה?" הוסוק שאל הרים גבה ושילב את ידיו על מותנו.
''אה, אממ חה-חה, זה כלום'' הוא ענה בגימגום ולחייו נצבעו בוורוד טיפה עז, הוא הובך ממה שזה לא יהיה שזה.
''היינו צריכים לעשות משהו, הוא יתאמן אחריי הצהריים, נכון ג'אנגקוק?" יונגי אמר וכביכול ''הציל'' אותו מחקירתנו ה-''צולבת''
''כ-ן ברור..'' הוא ענה ולפעם הראשונה היום הסתכל על עיניי והחזיר את מבטו להוסוק.
''סליחה היונג, אני אגיע בפעם הבאה פשוט הייתי צריך לעשות משהו והתייעצתי על כך עם יונגי שמשום מה היה ער יחסית מוקדם'' אמר הסתכל שנייה על יונגי וציחקק לעצמו, הוא קד לכיוונו קידה מהירה.
''זה בסדר ג'אנגקוק-שי, אני כנראה אוסיף עוד תנועות כי הריקוד לא גמור עדיין אז תבוא איתי ונתאמן ביחד'' הוסוק אמר ועבר לידו ובילגן את שיערו שמשום מה היה מבולגן כבר.
הוא חייך מהמחווה שלו וכאן התחילו לי התהיות, הוסוק עלה למעלה ותוך כדי אמר.
''ג'אנגקוק-שי, אני נכנס להתרחץ ולנוח לשעה שעתיים, אחרי ארוחת ערב נעשה הליכה לשם ונתחיל את האימון, סבבה?" אמר ונשאר להסתכל עלינו מהמרפסת הפנימית שצופה לסלון.
''אוקי היונג, אהיה מוכן בשש'' ענה לו והתהלך לכיוון ג'ימין והתיישב לידו, או יותר נכון ליד רגליו.
''ג'ימין דיי, תרחיק אותם ממני'' הוא אמר בגיחוח עצבני ושם שתיי אצבעות על אפו כדי לחסום את ריח רגליו של ג'ימין.
''אבל ג'אנגקוק, תעסה לי אותם זה ממש כואב'' ג'ימין התבכיין וניסה להפגיש בין רגליו היחפות לבין פרצופו של ג'אנגקוק.
''דיי, איכס גי'מין זה מסריח'' ג'אנגקוק אמר בכמעט התבכיינות והתחיל לצחוק מהניסיון לחמוק מרגליו של ג'ימין.
''תלך לעשות אמבטיה דחוף'' ג'אנגקוק הוסיף ואמר אחרי שהתיישבתי לידו אבל לא באותו ספה.
''ג'אנגקוק יש לי עוד רעיון'' יונגי אמר לו עם מבט של 'בוא נלך לחדר' וכמו כל בן זוג, אני קנאי.
''למה?" (הע''כ: כתוב ל-מה? לא למה כמו החיה אוקי? חחח) שאלתי ברצינות כשג'אנגקוק התרומם מהספה לכיוונו.
''משהו, הוא פשוט עוזר לי בזה'' ג'אנגקוק ענה וגירד עם ידו מאחוריי ראשו שאומר שהוא מרגיש לא בנוח.
''אני יכול לעלות גם?" שאלתי במבט די קר את יונגי.
''אממ..'' הוא הסתכל לכיוון ג'אנגקוק במבט שואל וג'אנגקוק החזיר לו את אותו מבט.
''יודע מה, ג'אנגקוק אני יכול לדבר איתך לבד, לשתיי דקות?" שאלתי וג'אנגקוק הינהן באיטיות ועקב למטבח אחריי לא לפני ששמענו שנינו את ג'ימין משתעל עם המילה 'קנאי' באמצע אז גילגלתי עיניים והוא גיחח.

מותר לי להתאהב?!Where stories live. Discover now