פרק 15.

38 5 3
                                    

*קטע סמאט 🔞+
מי שמפריע לה יכולה לדלג לפרק הבא❤

ג'אנגקוק

הנשיקה שזה עתה חוויזו הייתה עדינה להפליא ברגע שטאהיונג החליק עם ידיו על כתפיי ונפלנו על המיטה הגדולה שבחדרי.
נשכבתי על המיטה בקול חבטה ביחד עם טאהיונג שמעליי כשנישק אותי בתשוקה אגרסבית.
הרגשתי את זה בעצמות שלי, שנינו הרגשנו. שנינו רצינו יותר, רצינו עוד.

טאהיונג ליטף את פני תוך כדי הנשיקה ואני מנסה לאחוז בכתפיו באותה הדרך.
ידו השמאלית של טאהיונג זוחלת לקצה חולצת הלילה הלבנה והפשוטה שלי שאיתה החלטתי ללכת לישון מה שלא נראה לי שיקרה בזמן הקרוב..
הוא ליטף את גופי בלהט, משום מה הרגשתי שונה מהפעם הקודמת, עם ג'ימין...
כאילו ידיו היו צריכות להיות שם, היו צריכות למשש אותי רק בשביל ששנינו נרגיש את הסיפוק שפועם בליבינו.
טאהיונג העלה רמה והוריד את החולצה מעל גופי כדי להגיע למקומות שחסמה אותו החולצה הצמודה.
נאנחתי בקול כשפיו היה על קו הלסת שלי ''טאהיונג..'' גנחתי לאוזנו שהייתה קרובה לשפתי.
''ג'אנגקוק..'' לחש לי באוזן כעבור שניות אחדות והצמרמורת עברה בכול חלקי גופי עד קצת אצבעותי.
''תלחש.. החדרים שלהם קרובים..'' הוא אמר בצורה כל כך חלשה שהרגשתי מילה שלא ידעתי שאוכל להרגיש אותה, שרק בספרים שמעתי אותה או בתור בדיחות מהחבר'ה, התחרמנתי ממנו ומהקול העמוק והחודר שלו שלא רציתי שיפסק.
''אהה-הה..'' הרגשתי את שיניו על עורי, נושכות בעדינות כדי לא להשאיר סימן כי, הרי אנחנו איידולים, זה יעלה יותר מסימן שאלה אחד.
ולכן פיו פנה לכתפי, יודעים שאין דוגמנות בזמן הקרוב ולכן יכל לסמן את המקום כשלו.
הקולות שנשמעו ממני גרמו לו לחייך ובחיים לא אהבתי את החיוך שלו יותר מעכשיו, הוא הוריד את מכנסיו הקצרים עם קצב פעימות ליבנו, מהר מדי.

''טאהיונג..'' עצרתי את הלך הדברים שנכנסנו אליהם והוא עצר, כמעט מתפוצץ מהרגשת הסיפוק שמתרחקת ממנו.
''א-אני לא מבין בזה.. אני גם דיי חושש מזה, ואני אפילו לא יודע איך זה אפשרי בין ב-בנים.. זה מוזר לי, מצטער..'' לחשתי ונאנחתי אנחה קטנה של תיסכול, וורידיי פעמו בהרגשת פיו על עורי וכמובן שידעתי גם לאן זה הולך אבל, האי ניסיון.. קילקל את ההרגשה הטובה שחשתי.
''אתה לא צריך לדאוג ג'אנגקוק.. לעולם לא אעשה משהו נגד רצונך'' אמר בשקט לחלל החדר.
''לא פחדתי ממך, אני סומך עליך טאהיונג. פשוט.. תסביר לי מה אני צריך לעשות, זה ה-הפעם הראשונה שלי ובחיים לא חשבתי שאהיה בסיטואציה כזאת..'' עצרתי מעט ונשמתי נשימה עמוקה להמשך דבריי, מוזיז מבט הצידה ממבוכה לא נשלטת.
''אני חושק בזה כמוך.. ככה אני מרגיש לפחות'' אמרתי ווהרגשתי את לחיי שורפות מבושה, אחרי אומץ רק החזרתי את מבטי אל עיניו השוקעות בעיניי.
''אני מבין, ובחיים לא חשבתי שנעשה את זה כשאתה לא מוכן או מבין מה קורה בכלל'' אמר ונשק לשפתיי, הרגיע אותי. הנשימות שלי הפכו לרגועות יותר ממה שהיו בהתחלה.
''אתה רוצה שאסביר לך מה עומד לקרות?" שאל והוזיז שיער שלא היה מסודר בקפידה בכלל.
''אני, אני רוצה לגלות את זה איתך אבל..'' עצרתי שנייה.
''זה כמו עם אישה רק לישבן לא?" שאלתי ופניי היו אדומות זה הדבר היחיד שהייתי בטוח בו.
הוא רק ציחקק למשמע דברי או שמא פניי?
חצוף שהוא.
''כן, אתה צודק'' אמר וחיוכו לא מש מפניו.
הערצתי את זה.
''אז.. בסדר, בוא המשי-'' עוד לפני שהספקתי לסיים שפתיו מצאו את דרכם אליי והמשיכו מאיפה שעצרו בפעם הקודמת, מכנסיו נפלו מרגליו.

מותר לי להתאהב?!Where stories live. Discover now