ג׳אנגקוק
''היום הולדת כמעט נגמר עד שהועלתם בטובכם לבוא'' הוסוק אמר וציחקקתי בשקט כשהנחתי את מה שקניתי לג'ימין מלפני שלושה ימים בשולחן שפשוט החליטו כנראה לשים שם את כל המתנות שלו, יחד עם עוד כמה דברים לא קשורים בעליל.
''כן, היינו צריכים לדבר על משהו'' טאהיונג ענה וציחקק כשטפח על כתפיי, לא צחקתי. יותר רעדתי מלחץ כשהמפיק הסתכל עליי במבט שואל אבל שתק.
''מתי ג'ימין יורד-אה הינה אתה פה'' יונגי התחיל לומר ואז שמו לב שג'ימין כאן מאחורינו.
''אם זה הפתעה, לא הפתעתם. שמעתי הכול מהמקלחת'' אמר ושתה כוס מים וכך גם אני כדי להירגע מהרגע נסוער הזה שעברתי עם טאהיונג.
''וגם עוד כמה דברים...'' לחש והמשיך לשתות, נחנקתי והשתעלתי מהמים.
''הכול טוב ג'אנגקוק? תשתה לאט'' ג'ין אמר וטפח על גבי בעדינות כשג'ימין גיחח גיחוח שטני.
''כן כן בטח, פשוט שתיתי מהר מדיי'' עניתי והנחתי את הכוס על השידה.
'אני חייב להתרחק מטאהיונג הלילה, כל עוד המנכ''ל כאן' חשבתי והסכמתי שזו התוכנית הטובה ביותר בשביל שנינו.
''טוב, בואו נשב ונראה משהו, יש זמן עד שבאמת יהיה לו יום הולדת'' הוסוק אמר וכולם צחקו למעט ג'ימין שהזעיף פנים ואני
שהייתי בין זעוף ללחוץ עוד ממקודם.
''אתם לא חייבים לחגוג לי אם אתם לא רוצים, לא חייבתי'' ג'ימין אמר והפנה את גבו כלפינו כנעלב, כמובן שלא ברצינות.
''אתה יודע שלא לזה הוא התכוון, בוא שב עם כולם. אני אפילו אהיה הכיסא שלך'' אמרתי בחיוך, אני חייב להרחיק את עצמי מטאהיונג ולהיות יותר קרוב לממברים האחרים, גם כי אני רוצה כמובן וגם כדי שלא יחשוד בנו.
הוא הסתובב והביט בי במבט מופתע, הסתכל על טאהיונג וחזר אליי.
גם שאר הממברים היו קצת בשוק. כי או שזה קורה עם טאהיונג או שזה לא קורה עם אף ממבר אחר.
שוב, טאהיונג קנאי קצת.
''או-קי, אין לי בעיה'' ענה והתקדם לסלון ואני אחריו, טאהיונג הביט בי במבט שאומר 'בוא נדבר שנייה' אבל התעלמתי והמשכתי אחרי ג'ימין.
התיישבתי בישיבה מזרחית על הספה והוא התיישב לידי כשרגלו על ירכיי בין רגליי ואני יכול להישען עם ראשי על כתפו מכיוון שהיה קרוב.
תנוחה שלא מחשידה בכלל? כן.
תנוחה שטאהיונג מקבל? לא.
אבל לא שינה לי.
אני רציתי את זה כי זה נוח ואנחנו חברים כך שזה בסדר גם אם טאהיונג לא מקבל את זה אז ככה נשארנו.
בגלל שהתיישבתי בסוף הספה וג'ימין ישב מימיני ועל הכורסא לידי מצד שמאל התיישב המנכ''ל, טאהיונג לא יכל להיות באיזור שלי מה שממש הקל על התחבקות התנשקות והתמזמזות במהלך הסרט, מה שאנחנו עושים בדרך כלל.
אבל בו זמנית העציב, להיות רחוק ממנו.
באמת מעצבן המצב שצריך להסתיר את זה ככה.
'אוף', חשבתי.
אני כל כך רוצה שהסרט יעבור מהר, נשיר לו נאכל עוגה נשתכר קצת ונעלה כולם לחדרים המשותפים שלנו, אני כל כך רוצה להיות איתו כעת.
''איזה סרט נראה?" נאמג'ון שאל והתייעץ איתנו.
''אפשר את 'מאה נשיקות'?" ג'ין שאל בתמימות או שלא. זה לא שינה את העובדה שרציתי לצעוק להחליף אבל זה היה נראה חשוד אז שתקתי.
''אפשר להחליף לסרט אחר, שאני אבחר?'' ג'ימין שאל ועשה לי טובה ענקית בכך שגרם לכך שיופיע סרט אחר.
''מה אתה בוחר?" נאמג'ון שאל וג'ימין ענה במהירות.
''החתונה של החבר שלי'' נאנחתי בכאב. חשבתי שהוא מציל אותי, לא הופך את זה ליותר גרוע!
''אתה רציני ג'ימין?!'' טאהיונג התערב ועד כמה שלא רציתי את הסרט הזה בדיוק כמוהו, אם הייתי תומך בו זה היה נראה חשוד.
''זה סרט טוב, בואו נראה'' עניתי ונצמדתי לג'ימין יותר.
טאהיונג נראה זעוף לגמרי ושקע בספה שהנייה שבה ישב.
שאר הממברים רק הסתכלו אחד על השני וסתמו.
YOU ARE READING
מותר לי להתאהב?!
Romanceביטיאס הם רק להקה קוריאנית הידועה בתור קייפופ המפורסמת בכל העולם, יש להם מאות שירים עשרות אלבומים ומליוני מעריצים שאוהבים את שבעת הממברים. אך מה קורה כשפתאום אחד מהם מתוודה על רגשותיו לשני והשני איך אומרים לא יודע כיצד לקבל את זה, הוא מהרהר בזה רבות...
