"היא נראת יותר טןב" אמר איתמר שהסתכלנו על החיילת המחוסרת עקרה. לאחר בדיקות היה ברור שהיא התייבשה בצורה קיצונית.
"צריך להוציא לה גימלים?" שאלתי אותו והוא הנהן, "היא תהיה צריכה לנוח ולשתות המון בבית שלה שתחזור" הסביר לי.
"כנראה היה חסר שם מים ולא הודיעו לנו" מלמלתי והוא הנהן. הסתכלתי עליו כי לא כל כך ראיתי אותו בעבר.
עייניו היו מוארות אבל באותו זמן כל כך חשוכות, על צווארו יש סימני חתיכה שממש היו עמוקים, כנראה שהם נשארו כצלקת כי הם נראים כאלו.
אפו הכפתורי היה יפיפה ועייניו החומות בצבע דבש שהיו כמו שמש ובאותו זמן כמו ירח, אני יודעת שכבר אמרתי על העיינים שלו אבל הן פשןט מהפנטות.
הוא היה שחיף אבל אותו זמן נראה כל כך חסון, הוא העביר חולשה וביישנות, אבל מצד שני הרגשתי אדם כל כך עוצמתי.
איתמר ליו מי אתה באמת? "אממ" מלמל איתמר וגרם לי לצאת מהמחשבות שלי, הרגשתי שהוא לא מרגיש בנוח שאני מסתכלת עליו.
תאמת גם אני לא הייתי מרגישה שנוח עם היו מנסים לפהנח אותי במבט.
"אני הוצאת-י לה" אמר ונתן לי טופס ועט בשביל שיחתום עליו. "למה רציתה להיות חובש?" שאלתי בזמן שחתמתי.
שאלה מפגרת אבל היא יכולה להוציא ממנו מידע משובח.
"תמי-תמיד רציתי להציל חיים, ובצבא לא יכולתי להיות לוחם כי זה בטבע שלי" אמר והגמגום חלף לו שהמשיך, "ולהיות חובש זה להציל חיים של משהו שהלך להציל תחיים שלך מבחירה, וזה כבוד גדול בשבילי" אמר ועייניי נצצו יותר מתמיד.
"אפילו שמשהו מתייבש?", "אפילו שמשהו מתייבש" השיב לי וחייך חיוך חולמני כזה, הרגשתי שהוא בעולם אחר ואני איתו בעולם הזה.
עולם של יופי ושמחת חיים עולם רק שלו שם הןא לא מגמגם או מפחד להיות משהו כמו שהןא רןצה להיות.
"לא חשבתי שתאכזבי אותי ככה עלישבע" אבל עולם שלי הןא החיים שלי ואני לא יוכל לחזןר לעולם שממנו ברחתי.
"טוב א-אז את נשארת או הולכת לשאר הבנות?" שאל והןציא אותי מהמחשבות פעם שניה היום.
"אני הלך" אמרתי ללא רצון והתקדמתי ליציא,
"תודה איתמר" אמרתי והןא חייך.
"בכיף"
"שתדע אל תפחד להיות אתה תלך אחרי החלומות שלך ואל תתן לאף אחד לשנות אותם" אמרתי והוא הנהן.
"ואני מסכימה עם המילים שלך אני פה בשביל לעזןר לאנשים בדיוק כמוך" אמרתי ויצאתי מהמרפאה מתקדמת לבנות שעכשיו בידיים של מאמני הכןשר הקרבי.
איתמר ליו אתה מבלבל אותי כל כך וזה לא קרה כל כך הרבה זמן, המשכתי ללכת ואז שמעתי שיעול סובבתי את מבטי לשולחן עץ שם ישבה אייה.
התכוונתי להמשיך ללכת אבל החא תפסה בידי, מבטה היה קר אבל אמר לי דבר אחד.
הנה מגיע שיחה.
YOU ARE READING
הבכור של המאמן
Romanceרותם וגם יובל עברו דברים בחיים העתיד החדש אבל מה אם האחד שנפגע הכי קשה זה שלא משנה מה זה ירדוף אחריו, זה סיפורו של איתמר האח הבכור למשפחת ליו. איתמר ליו. לא משנה מה קרה לא משנה לאן הלכתי זה שם, הקולת האלו של התינוק הבוכה והמכות של החגורה בגב הולכים...
