חלק 2 לילדות של איתמר. תרצו כזה גם לאורטל?
"ביי אמרה הנמרה לאריה השובב השניים חזרו לבתים ולנצח היו החברים הכי טובים" סיימתי להקריא לרותם יובל את הסיפור השטותי.
אני בן 7 שכבר יודע לקרוא ומנצל את בשביל שני האחים הקטנים שלי רותם בן השלוש ויובל שחייבת חומר הרדמה עם כל הקופצניות שלה.
"ספר לנו עוד סיפור אמרה יובל במילים שבקושי הבנתי בגלל המוצץ שלה, יובל נשכבה על לוסי שלא כל כך יכלה לזוז כי אפילו הפעוטה הזאת כבדה לה.
רותם משך לי בחולצה בשביל לקחת את צומת ליבי. "אית לכמה זמן אבא הולך?" שאל ושמעתי את המשיכות אף שלו. גם אני מפחד להישאר עם אמא לבד לשבוע שלם.
מאז המקרה הזה ביום הולדת ארבע זה רק החמיר, ואני אפילו לא יודע למה הכל קרה כל כך מהר ונהיה חלק משגרה. מה שיותר גרועה זה שאבא לא בבית בכלל אז יש לה את כל הזמן להוציא עצבים.
ברגעים אלו אמא לא בבית אבל היא בערך תחזור שאבא יצא. "אני הולך לקצת זמן רותם ניפגש בקרוב, זה יעבור לך מהר" אמר אבא שירד במדרגות ויובל רצה עליו ישר.
אבא הרים אותה על הידיים שלו ונישק ללחי שלה. "אני יתגעגע פאפא" אמרה יובל ותפסה בפניו שיסתכל עליה, "אני יתגעגע גם יובי שלי" ענה לה והתקוף להרים את רותם שגם הגיעה עליו.
"מה אני יעשה בלעדיכם שבוע שלם, יתחרפן" אמר וחיבק אותם חזק עד שאמרו לא דיי.
אבא הוריד אותם ואני התקרבתי עליו.
"תהנה אבא"
אבל בלי ידיעה אבא תפס אותי והרים אותי גם לחיבוק. "שלא תרגיש מקופח" אמר ונישק אותי גם בלחי.
הדלת נפתחה סערה ובאה עמדה אמא, ולפי הפתיחה היא במצב רוח טוב.
"מה קרה?" שאל אבא בתמימות, "הזונה הצעירה הזאת לקחה לי את הבגדים הטוב ביותר כי היא הכי רזה!" צעקה בזעם ואני רעדתי מידיעה שאני ישאר איתה שהיא במצב הזה.
"קודם אל תקללי ליד הילדים, ועל תדאגי הם יבינו תטעות במסלול ואת תקבלי את שאר הקולקציות." אבא ניסה להרגיעה אותה, אבל אני יודע שהיא לא נרגעה אפילו שהיא חייכה עליו נשיקה אותו לסימן של תודה.
"תהנה מהטיסה ותקדיש לי גול אה?" אמרה לו והוא חייך עליה ונישק לידה. "אני יזוז תהנו בשבוע עם אמא" שאבא אמר את זה אמא חייכה עליי חיוך מפחיד כמו של כאלו בסרטי איימה.
אבא לקח תמזוודה נפרד בנפנוף לשלום ונכנס לרכב. הסתכלתי על אבא שלי הולך אבל באותו זמן הסתכלתי על החופש התקווה והבריאות שלי הולכים איתו.
בשניה שאבא יצא מהרחוב אמא תפסה בחולצה שלי ומשכה אותי פנימה. שנכנסנו היא זרקה אותי על הרצפה באכזריות ודרכה עליי וצרחה נפלטה מפי. אבל אמא כבר סגרה את הדלת.
"מתוקי שלי יש לך שלוש שניות ללכת להכין תסלט הרגיל שלי ואתה ואחים שלך יכולים לאכול מה שתכין" אמרה אמא והורידה את רגלה ממני ואני קמתי במהירות.
YOU ARE READING
הבכור של המאמן
Roman d'amourרותם וגם יובל עברו דברים בחיים העתיד החדש אבל מה אם האחד שנפגע הכי קשה זה שלא משנה מה זה ירדוף אחריו, זה סיפורו של איתמר האח הבכור למשפחת ליו. איתמר ליו. לא משנה מה קרה לא משנה לאן הלכתי זה שם, הקולת האלו של התינוק הבוכה והמכות של החגורה בגב הולכים...
