"אני חייב אותך שם אז רק תבין את זה ליו"
אמר המפקד שלי.
"אני מבין" עניתי וראיתי את האוטובוס מתקרב עליי.
אני רק בן 20 ואני היום הולך לעבור לבסיס אחר ולשרת שם כחובש.
לאחר שהמפקד ניתק תשיחה כבר הספקתי לעלות על האוטובוס, שמתי את הרב קו והתיישבתי במקום הפנוי.
הכנסתי את האוזניות עם החוטים המעצבנות לאוזני ושקעתי לצלילי המוזיקה בדרכי לדרך חדשה.
לפני מה שהבנתי אני בדרכי ליחידת קרקל יחידה מעורבת של בנים ובנות יחד.
אני צריך להיות שם חובש משני.
הרגשתי עייפות אפילו שרק שמונה בבוקר,
לפי מה שראיתי במוביט יש לי שעתיים לישון אבל אני ישים שעון מעורר עוד שעה כי תמיד צריכים להיות מוכנים.
כוונתי ונפלתי לשינה עמוקה.
קמתי לא בטיביעות ולא משעון מעורר, קמתי ממשהו שמזיז את כתף שלי.
"אתה תוכל להפסיק להניך את הראש שלך על כתף שלי?" שאלה בחורה בעלת שער בלונדיני.
"אמ-מ כן-כן" אמרתי בגמגום של מבוכה,
מתי היא התיישבה פה?
"אני יודעת שפניתי עליך לא יפה סליחה" אמרה ונעלמה לתוך האוזניות שלה.
"זה בסדר" אמרתי לאוויר ופניתי להסתכל על החלון.
היום הזה מדרדר מרגע לרגע .
שהגענו שמתי לב שהבחורה שישבה לידי ואז שהתפנה מקום עברה היא בכלל לא ירדה והיא גם בעלת מדים צבאים ונשק.
אבל זה אוטובוס שרוב הקווים שלו הם למקומות צבאים אז הגיוני.
ירדתי והנהג פתח לי את התא מטען ולקחתי את התיק שלי. "אתה לא מפה" אמר הקול המוקר של הבחורה מצד ימין שלי.
"אממ כן אנ-אני חדש פה-פה, אני חובש" אמרתי לבסוף ברוגע והיא רק הסתכלה על במבט נוקשה.
"נעים מאוד אני אורטל" אמרה ושלחה את היד שלה ללחיצה, "נעי-נעים מאו-מאוד אני איתמר" אמרתי בגמגום נוסף ושלחתי את ידי ללחיצה.
"יש לך איזה בעיה שאתה מגמגם ככה ליד אנשים?" שאלה ולקחה את התיק שלה.
"לא אנ-אני פשוט קצת חרד-חרדתי" הסברתי לה והיא נהנה.
היא התחילה להתקדם לכיוון הבסיס ואני אחריה. "תישר גב שבעתיד לא תהיה לך גיבנת" אמרה ואני עשיתי זאת במהרה.
הגענו לשער כניסה והיא פנתה לשני השומרים בשער זה בן ובת.
"מי אתה?" שאל הבחור שהגיע תורי, אורטל כבר נכנסה לתוך הבסיס.
"אני-אני איתמר ואני החובש החדש" אמרתי וראיתי אותו מחניק צחוק.
"ויש לי אישורים" אמרתי וניסיתי להוציא אותם מתיק הקטן שלי אבל במקום זה כל התיק נשפך לי.
"זה בסדר אנחנו יודעים שזה אתה, הוא סתם צחק איתך" אמרה הבחורה והבחור עזר לי להסוף את הדברים.
הם פתחו את השער ואני נכנסתי.
אני צריך ללכת למקום המרכזי אבל איפה זה?
ראיתי שלט של זה על הבניין ודפקתי בדלת.
הדלת נפתחה ועמד שם בחור יחסית מבוגר.
"אתה בטח איתמר ליו" אמר ואני הננתי,
"תיכנס" אמר וסימן לי להיכנס.
"לפי מה שראיתי אתה מצוין כממש טוב" אמר ואני הרגשתי אי נוחות מכל המחמאות האלו. "אני מאוד שמח שאתה כאן ולא יחידה אחרת לקחה אותך" הוסיף ואני חייכתי.
"אני יקרה לאורטל היא תיקח אותך למגורים שלך ותראה לך את המרפאה שם תעבור חפיפה על ידי הקודם" אמר ואני נעמדתי סימנתי לו תודה עם הראש ויצאתי מחדר מחכה לבחורה הזאת שוב.
-------
פרק ראשון!
YOU ARE READING
הבכור של המאמן
Romansaרותם וגם יובל עברו דברים בחיים העתיד החדש אבל מה אם האחד שנפגע הכי קשה זה שלא משנה מה זה ירדוף אחריו, זה סיפורו של איתמר האח הבכור למשפחת ליו. איתמר ליו. לא משנה מה קרה לא משנה לאן הלכתי זה שם, הקולת האלו של התינוק הבוכה והמכות של החגורה בגב הולכים...
