ישבנו סביב שולחן האוכל העגול, הייתי מופתעת שראיתי שיוסי שם איזה תבשיל אז ארבעת הילדים קפצו לקחת. הם לא עושים קידוש?
ראיתי איך איתמר עזר למיכל שישבה מצד שמאל שלו, ישבתי מימין לו ומהשמאל שלי ישבה יובל לידה רותם ובין רותם למיכל היה מקומו של יוסי.
"את רוצה משהו?" שאל איתמר לאחר שיוסי שם עוד שני דברים, "אה, הקח לבד" אמרתי ולקחתי מגדרה וגם מהסלט המגרה.
"את אוכלת כשר?" שאל איתמר בלחש והנדתי.
אחרי מה שעברתי בבית קשה לחזור לשמור על מסורת. "למה אתם לא עושים קידוש?" שאלתי אותו תשאלה שטרידה אותי.
"אנחנו חילונים אז זה יותר להרוס את רוח הקודש מאשר להועיל" אמר בצחוק וגרם לי גם לצחוק מזה. שמעתי תדע הזאת אלף פעם אבל לדעתי אלוהים יסלח לאדם שלא עשה קידוש או אכל חזיר, מאשר אדם שאימלל לאדם אחר תחיים.
"את עושה משהו ספורטיבי" שאלה אותי יובל ונעצה בי מבט. "לא, למה?" צבא זה לא נקרא ספורט. "סתם את נראת ספורטיבית" אמרה יובל ודחפה כף של כל האוכל לפה.
"אני בצבא אז אנחנו עושים כושר אבל זה שונה מספורט נכון?" שאלתי אותה כי היא נראת מבינה בספורט, היא הנהנה לחיוב וחייכתי.
"איזה ספורט את עושה?".
"כדורגל שיחקתי בקבוצה של בנות, הגענו למקום שלישי בליגה אבל סגרו תמועדון בגלל אי תקציב" הסבירה ונראתה עצובה.
"אנחנו מתחננים לשלוח אותה בי'א למגמת כדורגל, אבא ילך לאמן אותם בזמן הזה והיה כל יותר להכניס אותה, אולי זה אסור אבל עם קצת עקשנות ממאמן בכיר היא תצטרף לקבוצה" איתמר הסביר את התקווה של אחותו.
אני מאמינה שהתקווה למקצוע הזה תחזור לעייניה שהיא תגשים את כל החלומות שלה כמו שאני עשיתי, שתעשה תצעד הקשה אבל הנכון בשבילה.
"אני רוקדת היפ הופ!" צעקה מיכל וכולם סובבו תראשים עליה, היא נראתה מובכת שהבינה מה עשתה. "אני אף פעם לא אהבתי לרקוד אבל האחות שלי כן" השבתי לווידו שלה.
אחותי הגדולה רקדה שעות מול שירים חסידים, היא אהבה את ובבת מצוות של ילדות רקדה כהפתעה להן, כמובן מול רק נשים. אבל החלום השני שלה היה להיות רקדנית בסגל של זמרת מפורסמת.
"בלי לפגוש את אחותך!" השיבה והסתכלה עליי בסיפוק, "אולי בעתיד עם ישמור עם אחיך על קשר" אורטל יהורסת שמחות!
ראיתי תעצב על עיניה והתבאסתי.
"טוב, יש קינוח?" שאלה יובל ורותם גיחח, "חשבתי שאת בדיאטה?".
יובל נעצה בו מבט איימה וחשבה לעצמה לרגע, היא נראתה כאלו חןשבת על איך בנו את פצצת האטום.
"סיימתי אותה כי יש לי גוף מדהים" אמרה ועשתה שריר, היא גרמה ליושבי השולחן לצחוק מלבדי. הרגשתי חמימות כזאת שלא הרגשתי מלא זמן.
"סופגנייה בואי הנה" צעקה אסתר מליד נרות השבת שדולקים. "סתכלי יצאו שלושה כוכבים!" אמרה אסתר והצביעה על השמיים.
"מה זה בכלל כוכבים?" שאלתי אותה והיא נראצה מוטרדת מהשאלה.
"לא יודעת" אמרה וקולה נהיה קר כזה שהפחיד אותי. "יצא השבת?" שאל עומר ואני הננתי, הוא רץ משם לכיוון מטבח ואני נשארתי ליד אחותי המדוכאת. "את בסדר?" שאלתי ואסתר לא ענתה לי. הבנתי שזה הסימן שלי ללכת והלכתי משם כי הרגשתי רעה עם מה שעשיתי לאחותי.
שמעתי צעדי ריצה מאחורי ואז אסתר עמדה מולי וחייכה. "הכוכבים מסמנים את החלומןת שלנו, כל פעם שתגשימי חלום את תראי מלא כןכבים. עם תגשימי את כל החלומות שלך את תראי מלא כוכבים" אמרה בתהרגשות ופתחה את הידיים שלה לרוחב. "והחלום שלי זה שיום יבוא ואני יסתכל על הכוכבים והיו מלא, הרבה שאפילו יראו תשמיים מרוב הכוכבים!".
גם אני רוצה לראות אותם!!!!!!!
אה זאת ההרגשה הזאת החמימות הזאת. אני מרגישה בבית.......
------
מקווה לנסות לעלות מלא פרקים כי חופש ואני עצלנית.
YOU ARE READING
הבכור של המאמן
Romanceרותם וגם יובל עברו דברים בחיים העתיד החדש אבל מה אם האחד שנפגע הכי קשה זה שלא משנה מה זה ירדוף אחריו, זה סיפורו של איתמר האח הבכור למשפחת ליו. איתמר ליו. לא משנה מה קרה לא משנה לאן הלכתי זה שם, הקולת האלו של התינוק הבוכה והמכות של החגורה בגב הולכים...
