שלושה ימים ואני בבית בפעם הראשונה, נשארתי שתי שבתות מבחירה ועכשיו הוכל ללכת הביתה כאלו לא עכשיו רק עוד שלושה ימים.
פתחתי את המרפאה בבוקר כי הגעתי ראשון וישבתי בכסא. הסתובבתי איתו במקום והתחלתי לחשוב.
כל הסיפור בין אורטל לאיה הוא מחשבותי בשבוע האחרון. מה יכול להיות שם, אולי קראש שיתגלה או בעיה רפואית.
אבל ידבר אחד שמרגיש לי נכון כל כך.
"יש לי ארבע עשרה אחים"
לפי ההרגשה של הבטן שלי זה הבעיה אבל כולה כמות גדולה של אחים, מאיפה שבאתי הכמות של האחים שלי הייתה גדולה אבל שלה זה אנחנו ועןד עשר.
עשר רותם, עשר יובל, עשר מיכל ועשר אני.
אבא שלי לא היה שורד וגם אני, לחשוב שהייתי צריך להגן על עשרה בנוסף לי ולשלושה הייתי מתחרפן.
אמא שלי הייתה מוציאה הרבה יותר עצבים ואולי הייתה שוחכת ממני, אבל לא הייתי נותן לה והייתי חוטף בשביל שלוש עשרה.
"בוקר" אמרה איה ונכנסה באלגנטיות, "בוקר טוב" אמרתי כאלו לא חשבתי עליה ואבל אורטל עכשיו.
"אתה בסדר?", "כ-כן ברור ל-מה?" הגמגום הזה יהרוג אותי! היא המשיכה להסתכל עליי במבט חשדני וסרקה אותי כאלו אני מזוודה חשודה.
"אתה נראה לחוץ" מלמלה והתיישבה על המיטה ומבטה ישיר עליי. "א-אבל אני ל-לא" הסברתי וכל כך שמחתי שבכללי אני מגמגם כי באמת הייתי לחוץ.
"טוב, מקווה שהיה יום רגוע" "כן!" אמרתי במהירות כאלו אני רובט, הרגשתי כזה כי לא שמחתי לראות אותה אבל גם לא להפך.
שקט התחיל בחדר ושנינו היינו עסוקים בדברים שלנו, אני הייתי במחשב עובר על מסמכים שללחו לנו. ואייה הייתה בטלפון.
כפיר לא היה היום הוא לא הרגיש טוב והיה לו חום אז שלחו אותה הביתה למנוחה.
שזה חיסרון בשבילי כי אני צריך להישאר עם אייה לבד כל היום. ואני לא מעוניין בזה.
יכול להיות שבחרתה צד?
המחשבה הזאת נכונה בחרתי צד, ללא רצון פשוט הוא נבחר כאלו הייתה הגרלה בלב שלי, אורטל עצרה את הגלגל על שמה.
היא נכנסה לי לב בקפיצה ענקית, לא יודע עם הרגשתי דבר כזה כבר זמן רב שהלב שלי מרגיש קר. בעצם הןא קר כבר שנים.
הוא לא קפוא כי יש לי את המשפחה שלי שהפשירה אותו קצת, אבל לא מספיק...
לפעמיים אני מרגיש שהלב שלי הוחלף עם לב רובוטי. שהלב הזה פגום. הוא לא פגום הוא פשוט הרוס.
זה נכון אמא שלי השמידה לי תלב, אני חיי בידיעה שאדם שהייתי הכי צריך לסמוך עליו בעולם איכזב אותי. האדם שיצאתי ממנו שהיה המגן שלי לתשע חודשיים, אבל שיצאתה הפכה לדבר שהמגן אמור להגן עליו ממנו.
נשמעו דפיקות על הדלת שהוציאו אותי מהמחשבות או יותר נכון מהמקום האפל בתוך הראש שלי.
אני קמתי לפתוח את הדלת כי אייה אפילו לא חשבה על זה, על לקום מהרביצה שלה.
הגעתי לדלת ופתחתי אותה באיטיות שעצבנה אותי, שהדלת נפתחה עמדה שם האישה עם הטיימינג הגרןע ביוצר שקיים בעולם.
אורטל עמדה שם ועל מבטה מבט קודר.
הבטתי אחורה והסתכלתי על אייה שמבטה היה נעול לאזור מותני שם הראש של אורטל בצבץ.
בלי לעביר מבט על אורטל ידעתי שהיא גם מסתכלת עליה. נכנסתי לקו האש.
"הוכל להיכנס?" שאלה אורטל ומבטה עבר עליי.
פאק לא הייתי צריך לתת לה להיכנס אבל לעזעזל היא יכולה להיכנס לאיפה שבא לה ואני לא יעמוד בדרכה.
אבל המבט הזה וזה שהיא ביקשה להיכנס מראה שזה חשוב.
YOU ARE READING
הבכור של המאמן
Romanceרותם וגם יובל עברו דברים בחיים העתיד החדש אבל מה אם האחד שנפגע הכי קשה זה שלא משנה מה זה ירדוף אחריו, זה סיפורו של איתמר האח הבכור למשפחת ליו. איתמר ליו. לא משנה מה קרה לא משנה לאן הלכתי זה שם, הקולת האלו של התינוק הבוכה והמכות של החגורה בגב הולכים...
