אני שונאת את איה, זאת המשפט שחשבתי עליו. וכולם חושבים על 'שונאים את אורטל'.
"אליזה שלי יאהבו אותך עם רק תהיא עצמך" אמר הקול הזה בראש שלי שרק רודף אותי אחרי שבחרתי את דרכי.
תפסתי את הקיר ונשענתי עליו.
הנשימות שלי נהיו כבדות במיוחד.
"אורטל אני צריך לדבר איתך" אמר המפקד מאחורי ואני הסתובבתי, "דבר" אמרתי ושמתי את מסכה הקרה שוב.
"אני צריך שהטירונים יצאו לריצות יותר, מרגיש לי שיש שם הרבה בעלי כושר לקוי" אמר ואני הנהנתי. "גם אני חושבת כך אבל מדריכי הכושר עושים זאת קצת ואני לא מיתרוות".
"אוקיי, אבל תקפידי על זה יותר אנחנו צריכים להוציא לוחמים לא פקידים" אמר ואני הנהנתי.
אני לא סובלת אותו אבל הוא היחיד שסובל אותי ואני לא צריכה להפנות עורף לאדם המחבב אותי.
נאנחתי שכאב צורב עבר בגופי והנשימות שלי נהיו כבדות.
התיישבתי על הרצפה וגבי היה מופנה לקיר, עייני נדדו ברכבי הבסיס השומם והחשוך.
היה כל כך שקט שיכולתי לשמוע את פעימות הלב שלי בחוזקה רבה.
"את בס-דר?" שאל הקול המוכר הזה ועיינים שלי עברו אוטמטית לחובש החדש.
"כן סתם נחה לי" אמרתי וקולי היה קר, "זה-זה נראה שאת סובלת מכאבים" אמר בגמגום שגרם לי לחייך אבל לא כי אני צוחקת על זה כי הוא מתצליח לדבר יחסית נןרמלי.
"סתם עייפות" עניתי וקמתי על רגליי כאלו אני חדשה וללא שום פציעה. "אה אוקיי" אמר וחייך עליי, לאחר מבטים ושקט נורא הוא החליט להתקדם ללא רצון.
לאחר שהתרחק מבטי עבר לבחור החדש שהלך בצעדים איטים ומאןד מחושבים.
איתמר אחד מהבחורים היפים שפגשתי ובאותו הזמן האשיות שלו היא ההפך מאיך שהוא נראה.
הןא נראה חזק ובעל אישיות מאוד בולטת, אבל בתכלס הןא ביישן בעל אישיות קטנה ולא מורגשת בכלל.
בדקתי את השעה וראיתי שכבר תשע ואני צריכה לקום בחמש מחר. הייתי צריכה לקום משם וללכת לחדר אבל לא יכולתי להזיז את מבטי ממנו. הרגשתי כאלו אני שומרת עליו ממשהו אבל ממה?
לאחר שנעלם בתוך האוהל החלטתי לקום וללכת לאוהל שלי כי אין לי כבר מה להיות פה.
בהתקדמות לאוהל עברתי במזנון לקחת איזה קצת משהו מתוק.
"והנה הכלבה" אמר אחד מהבחורים שם שקירצף את העמדה. "שלום גם לך, הוכל בבקשה שלושה חמצוצים?" שאלתי בקול קר כי להראות רגשות עליהם זה יפיל אותי.
הוא לקח ממני תכסף ונתן לי את החמצוצים באגרסביות, אבל לא ספרתי אותו ואמרתי לו תודה וברחתי מהמקום.
אני לא יודעת מתי התחיל שכולם התחילו לשנוא אותי אבל ברןר לי שהבעיה אצלי, וזה לא מזיז לי לא אכפת לי מהם חושבים.
הם לא יודעים מה עברתי בשביל להיות כאן וגם הם לו ידעו.
-----
נקודת מבט ראשונה של אורטל❣️
YOU ARE READING
הבכור של המאמן
Romanceרותם וגם יובל עברו דברים בחיים העתיד החדש אבל מה אם האחד שנפגע הכי קשה זה שלא משנה מה זה ירדוף אחריו, זה סיפורו של איתמר האח הבכור למשפחת ליו. איתמר ליו. לא משנה מה קרה לא משנה לאן הלכתי זה שם, הקולת האלו של התינוק הבוכה והמכות של החגורה בגב הולכים...
