FlashBack ⇨H.S⇦

פרק 24: (הווה) Present:

פרק 24: (הווה) Present:

"הצלחת?"

"כן, היא מתה."

"אוח, סוף-סוף. תודה לאל."

"אבל, למה רצית להרוג אותה? היא הבת שלך, שלנו."

"האמת?"

"תמיד."

"אני שנאתי אותה עוד כשנולדה אבל כשראיתי כמה אתה אוהב אותה..."

"אבל אז התחלת לסמם אותי,"

"נכון, וזו הייתה הזדמנות טובה להרוג את הילדים."

"למה התחתנתי איתך?"

"כי אהבת אותי?"

"כי הוכרחנו."

"נכון, בייב, הוריך היו טיפשים גדולים, עכשיו, חזור הביתה."

"בדרך."

* * *

"הארי. הארי. הארי. הארי. הא-" , "מה?" הארי קטע את חבריו בנהמה, "אנחנו משתתפים בצערך, עברה שנה מאז-" שוב, הארי קטע את לואי. "אל." הבנים נאנחו. "אתה ממשיך לבקר אותה?" ליאם שאל. הארי הנהן, "אני הולך לשם בערבים בדרך כלל." אמר להם והם הנהנו.

טיפות רכות הקישו על קברה של קליירי והשאירו שבילים רטובים על דפנות השיש הלבנה. הארי עמד והסתכל על קברה של אהובתו. הוא לבש מיכנס טרנינג שחור וקפוצ'ון שחור שכובעו היה על ראשו, ידיו בכיסי הקפוצ'ון. "אני מצטער קליירי." הוא הוציא יד אחת מהכיס. "באמת שלא התכוונתי שתיגמרי בקבר מסריח, אני תכננתי שתאהבי אותי, שנגדל יחד ילדים על בית חוף ו-" נעצר והוציא ממכנסיו חפץ. "אבל עכשיו? עכשיו אני יפגוש אותך, קליירי, אני מתגעגע אליך ואני מצטער." אמר, הוא הרים את ידו שהחזיקה אקדח וכיוון לרקתו, אצבעו כמעט ולחצה על ההדק אבל אז, הוא שמע קול; מוכר ועדין, רך ושליו, "הארי."

◇◆◇◆◇
סורי על הפרק הקצר אבל...
אני לא מצטערת על זה.
בכל מקרה, מי קרא להארי?
ומי הרג את קליירי?
גאד! אני מתה על הסיפור שלי, טוב, אל תייחסו אלי.
מטרה:
(25) - הצבעות.
(60) - תגובות.
עשיתן את זה בפרק הקודם ואתן תעשו את זה גם עכשיו. סומכת עליכן.

LOVE YA , GIRLS !