פרק 48: (הווה) Present:

594 61 25
                                    

פרק 48:

[כללי]

לואי לקח את בריאנה לדבר. הוא הזהיר אותה מהמכונית מאחר והיא חצתה את הכביש מבלי להסתכל, אך היא פטרה את הזהרתו בהינף יד.

לואי ראה את המשאית דוהרת לעבר בריאנה במהירות עצומה, וצעק לעברה, אך זה היה מאוחר מידי ובריאנה כבר הייתה מתחת למשאית, מרוסקת, מעוכה, על שלולית דם ועינייה פקוחות לרווחה.

לואי רץ לעבר הארי וקליירי שדיברו בניהם. הוא הגיע אליהם מתנשף, לחוץ, מבוהל ומזיע בעיקר.

"היא מתה. בריאנה מתה."

לרגע, דממה השתררה בעולם וזה נידמה כאילו הזמן עמד מלכת. הם העבירו מבטים אחד לשני, לא יודעים מה לעשות. אך הארי פטר אותם בכך שמשך בכתפיו ואמר באדישות, "הא, מעולם לא אהבתי אותה."

קליירי לא ידעה מה היא הרגישה; לחץ, עצב, שנאה, כעס, כל אלו תקפו אותה, והיה גם את הרגש שימחה.

לואי הרגיש בעיקר מבוהל, שנאה עצמית, וגם שימחה.

הארי, הארי הרגיש רק שימחה. לא עצב, לא כעס לא כלום, אלא רק שימחה.

* * *

"אתה לא הרגשת כלום כשלואי הודיע לך שהיא מתה?" קליירי שאלה את הארי בסקרנות, היא לא הבינה איך זה הגיוני שהוא אדיש לזה. "כן, זאת אומרת לא, לא הרגשתי כלום." הארי דיבר בקול נטרלי והסתכל על קליירי שהלכה לצידו עם התיק הכבד על כתפה. "תביאי לי," הארי אמר ולקח מכתפה את תיקה והשחיל על כתפו הרחבה והשרירית. קליירי נשפה אוויר ביאוש, "הארי?" קראה אליו, ראשה מופנה לכיוונו אך הוא מסתכל על הדרך בלסת מהודקת. הוא המהם אליה. "אתה כועס עלי?" שאלה בתמימות, הארי הפנה אליה את מבטו בחדות ובמהירות שגרמה לקליירי לחשוש. "לא, למה שאכעס?" ענה באדישות. קליירי נעצרה במקומה ושילבה את ידיה על החזה שלה בכעס. "טוב, כי אתה מתנהג כך. אולי תפסיק להתנהג באדישות?!" טון קולה לא היה ברור, הוא נד בין כעס לתסכול. הארי הסתובב אליה וצעד אליה באיטיות מאיימת, כשנעמד מולה גופו הצל על שלה וגרם לפחד לזחול בעורקיה. "הרמת עלי את הקול, קלריסה?" הוא שאל, מנסה לרסן את עצביו, הוא כעס ללא כל סיבה, או שבעצם, וויל היה אשם בכך. וויל ובריאנה.

קליירי לקחה צעד אחורה בפחד וגמעה את רוקה, "ל-לא, ה-הארי." לחשה, הארי הרגיש כאילו חזר למפלצת שהיה; למפלצת שקליירי כל כך פוחדת ממנה, וכנראה, שגם תמשיך לפחד. פניו התרככו, ועיניו הבהירו ושבו לצבע הירוק והיפה שלהם. "אני מצטער, קליירי. פשוט ש, וויל כל כך מעצבן אותי." הארי נשף בתסכול, קליירי לגמרי הבינה אותו; היא שמה את ידיה על כתפיו הרחבות של הארי ונעמדה על קצות אצבעותיה כדי לנשק את קו הלסת שלו – הפרש הגובה בניהם היה כבערך שני ראשים – הארי היה מופתע מהפעילות שקליירי ביצעה, אך לא יכל שלא לשמוח. חיוך מאושר התפשט על פניו המפוסלות של הארי והוא נעמד לצדה הימני כשזרועו נחה על גבה התחתון של קליירי, והיא לא פחדה ממנו, לא ברגע הזה.

*

"אני רוצה אותה עכשיו! זו הדרך היחידה לנקום בו על שהרג אותה!" הבחור בעל העיניים הירוקות צעק והכה את השולחן בכעס, שאר האנשים של הכנופיה שלו שעמדו בחדר הקטן והחשוך הנהנו נמרצות ויצאו מהחדר במהירות, במטרה אחת – להשיג אותה; בכוח או, ב, כוח.

♧♢♡
ו... ברוך שובך אקשן!!
או יה בייבי!

פאק. אני צוחקת בכל... אל תתייחסו אלי, השעה שלי עברה ממזמן.

מי רוצה את קליירי?
לא תדעו עד פרק 51.
רוצים לדעת? תצביעו ותגיבו לאבס♡

מטרה:
(30) - הצבעות.
(20) - תגובות.

אני רוצה להתוודות, אני מתה להגיע לזמן הזה שבו המטרה תהיה 60... אבל אני יודעת שהמספר הכי גבוהה במטרה הוא 30... זה קצת מעציב אותי.. אבל זה בסדר.

FlashBack ⇨H.S⇦Where stories live. Discover now