פרק 40: (הווה) Present:

655 69 18
                                    

פרק 40: החלפת מקומות:

אני לא מאמינה עליו! יצאנו לדייט אחד שלא הלך טוב כי... אממ... כן, בכל מקרה, אין לו זכות ללכת ולהגיד להארי שאנחנו זוג כי אנחנו לא! ברגע שאני אתפוס אותו הוא יהיה וויליאם סטיילס ז"ל.

כרגע, אני צועדת במהירות במסדרונות בית הספר, זוכה לקבל מבטים תוהים מכל עבר. עברתי את המסדרון ויצאתי לחצר לכיוון המחששה, שם וויל יהיה. וכמו שחשבתי, הוא היה שם.

"מה נראה לך?" צעקתי עליו, הוא נראה אדיש למצב, חבריו הסתכלו עלינו בשעשוע. וויל עיקם קצת את ראשו. "למה אמרת לו את זה?"

"אני מבין שאת אוהבת את אחי," וויל אמר בקרירות. "אני לא מדברת על זה, באיזו רשות אמרת לו שאנחנו יוצאים ויצאנו לדייטים בזמן שיצאנו רק לאחד?!" צעקתי בעצבים, ניסיתי לרסן את כל הכעס בגופי כדי שלא אקבל התקף כלשהו שהארי אחראי עליו. "ברשות שלי, כמובן." הוא אמר באדישות ובמבט משועשע, הוא מנסה להרגיז אותי, טוב, אני רוצה להגיד שהולך לו מצוין. "אז תרשה לי לומר לך משהו, ב"זוגיות" חובה שיהיה הסכמה בין שני הצדדים." סימנתי עם אצבעותי מרכאות במילה 'זוגיות' מאחר ואנחנו לא. הסתובבתי משם בכעס ושמעתי אותם מתלחששים בניהם.

הלכתי ללוקר שלי עצבנית ומליסה הצטרפה אלי כשנכנסתי לבניין. "מה קרה, קליירי?" היא שאלה מתנשפת מאחר ואני הולכת מהר, "אח שלך משגע אותי!" אמרתי בשניים חשוקות והיא השפילה מבטה. נעצרתי במקומי והסתובבתי אליה, "מה קרה, ליסה?" שאלתי אותה ברוך והנחתי יד אחת על כתפה, "קליירי, וויל הוא... לקח לו הרבה זמן למצוא אהבה מאז החברה הקודמת שלו שמסתבר שנצלה אותו ו... לא יודעת את כל הסיפור, אבל, אם וויל באמת אוהב אותך, אני לא מתערבת." היא אמרה והרימה ידיה כסימן לכניעה, "מצטערת." הוסיפה בלחש, נשפתי אוויר בתסכול והנחתי את ידי על הכתף שלה בניחום ואמרתי בעצב מזויף, "אני מצטערת בשבילך," היא הרימה אלי מבט תוהה, חייכתי אליה, "שהוא אח שלך, באמת, זה סבל אמיתי." אמרתי בצחקוק קטן וגם היא צחקה קצת. "את משהו מיוחד, קלייר."

"ובגלל זה אני אוהב אותה." קולו העמוק והצרוד של וויל נשמע מאחורי ויד התעטפה סביב מותני ומשכה אותי ברכושניות לעבר בטנו של וויל. אני כל כך שונאת אותו. מליסה הסתכלה עלי בעצב ואני הסתכלתי עליה במבט כועס ומזויף, סימנתי לה עם שפתי, "תצילי אותי!" כשוויל נישק את צווארי ומצץ את העור בנקודת החיבור בין הכתפיים לצוואר, אני מקווה שלא יישאר סימן.

"טוב, קלייר. כדאי שנוציא דברים מהלוקר, ביי וויל!" ליסה קראה ומשכה אותי ממנו, נשפתי אוויר בהקלה בזמן שהלכנו ללוקרים. "תודה. תודה. תודה. תודה." אמרתי ונישקתי את לחייה וחיבקתי אותה חזק, "או מיי גאד! הוא פשוט שרוף עליך." היא קראה בהתרגשות, הזעפתי את פני ודחפתי אותה ממני, "no way!" צעקתי והשלכתי ידי לאוויר בהגזמה, "אוי, אל תגזימי - " קטעתי את ליסה ביותר רוגע, "אני לא מגזימה, אח שלך מנסה להכניס אותי למיטה. הוא פשוט... unbelievable." היא צחקה קצת ואמרה בעיוות פרצוף, ניכר בקולה שהיא צינית, "אוקיי, את לא מגזימה בכלל." דחפתי אותה קצת. "אוח, שתקי כבר."

הצלצול נשמע ומיד תפסתי בידה ואמרתי בדרמטיות, "אנחנו מאחרות לשיעור," שחררתי את ידה ורצתי לכיוון כלשהו, "זה בכיוון השני, קלייר." ליסה צעקה לי ורצתי לכיוון השני, כשעברתי לידה אמרתי בצחוק, "ידעתי את זה," והמשכתי לרוץ.

נכנסתי לכיתה באיחור וליסה נכנסה מיד אחרי, המורה אמר לנו לשבת במקומנו וכך עשינו, אך, "אני מחליף מספר מקומות;" המורה אמר ומיד המשיך, "מליסה ליד ראיין. לוסינדה ליד רומי. הייזל ליד טים," וכן הלאה, עד שהגיע לשמי. "קלריסה ליד וויליאם." אין. מצב.

טוב, לא הגעתן למטרה עדיין ובטעות נראה לי שכבר העלתי את הפרק הזה.
ולכן המטרה תיהיי נמוכה.
ויש לי שאלה; האם וואן דיירקשן באמת יתפרקו או שזה סתם שמועות?

still believe in LOVE?

FlashBack ⇨H.S⇦Where stories live. Discover now