FlashBack ⇨H.S⇦

פרק 9: ניסיון בריחה מס' 2:

פרק 9: ניסיון בריחה מס' 2:

נק' מבט קליירי:

לא הלכתי לבית שלי בסוף כי ידעתי שהוא יחפש שם, אז החלטתי ללכת לבית של ההורים שלי, זה מסוכן אני יודעת אבל אני לוקחת את הסיכון בשביל שלא ימצא אותי.

פניתי למערב העיר, לכיוון בית הורי וניווטתי לפי זכרוני. כשהגעתי נעמדתי מול דלת העץ המוכרת ותקתקתי בדלת, חיכיתי כמה דקות ותיקתקתי שוב וכשלא היה מענה פניתי ללכת, אך רעש המנעול גרם לי להסתובב על עקבי שפני יהיו מול הדלת, ולהפתעתי עמד שם נער שנראה בן גילי, "מי את?" שאל בחוצפה, נאנחתי "א-אני גרתי פה..." אמרתי בבושה, לחיי בערו, הנער נראה כאילו הבין משהו ואז אמר: "את קלריסה?" פערתי את עיני, איך הוא יודע? הנהנתי לחיוב והוא הזמין אותי להיכנס, נכנסתי לסלון ושם ראיתי מישהו יושב ולידו יש ילד קטן. מהמטבח הגיע ריח נהדר של בישול, מה קרה כאן בחודש הזה שלא הייתי? "אמא יש כאן מישהי שהיא אומרת שקוראים לה קלריסה" הנער צעק מהספה והדליק טלוויזיה, אימי הגיחה מהמטבח עם מגבת בידה וכשראתה אותי היא נתקפה הלם "ק-קלריסה? זו את?" היא שאלה כלא מאמינה והתקדמה אלי בצעדים מהוססים, ראיתי שעינייה נצצו אך לא קניתי את זה, זה הצגה, הגבר והילד הרימו את מבטיהם אלי ובחנו אותי. "דילן, בבקשה תגיד לי שאני לא הוזה" היא אמרה ודמעות ירדו מעיניה "את לא הוזה יקירתי" אמר לה בהלם מוחלט והתקדם אליה וכרך את ידו סביב מותניה, היא נשענה עליו ובכתה לכתפו,
"א-אמא, מה קרה כאן כשעזבתי?" שאלתי בהיסוס והיא הסתובבה אלי בחדות ועיניה שדרו כעס ובאותו הרגע נרתעתי לאחור בפחד, "את-את לא יודעת?" היא שאלה מנסה לרסן את עצביה, הנדתי בראשי. עזבתי את הבית לפני חודש כי הם הרביצו לי שוב, אך בלילה הזה הם ירו באחי הגדול ובאותו הלילה עזבתי, לא היה מי שיגן עלי מפניהם.

היא נאנחה והתקדמה אלי, התרחקתי עד שגבי נתקע בקיר וגלשתי מטה, המבטים שלהם היו מבולבלים פרט למבט של אימי שעדין נראה כועס במקצת, "א-אל תפגעי בי...בבקשה" מלמלתי והדמעות זלגו מעיני התכווצתי לכדור קטן על הרצפה ובמקום לקבל בעיטה קבלתי...ליטוף? "ששש...קליירי, אני לא אפגע בך יותר, אני פגעתי בך רק כי הוא הכריח אותי אבל הוא מת, אני לא אפגע בך. לא שוב" היא לחשה לאוזני וקולה רעד מעט, ואני? ברוב טפשותי האמנתי לה.

ישבנו בשולחן אחרי שאימי הסבירה לי מה קרה: האיש שכביכול היה אבי הכריח אותה להכות אותי כי אם לא הוא יעניש אותה, הוא סימם אותה כל יום, הוא מת מנסיבות לא ידועות, היא התחתנה עם דילן והם אמצו את מייקל שזה הנער והוא גדול ממני בשנה וגם את ג'ייס שהוא בן שבע, סוף-סוף אפשר להגיד שיש לי משפחה. והרגעים המועטים איתה עזרו לי לשכוח את הארי עד שנזכרתי באותן העיניים הירוקות והאפלות שיש לו ורק אז ידעתי שהבריחה הייתה טעות שאני לא מתחרטת עליה. האומנם?

♡♥♡♥♡
סוו, גירלס לאן היא הלכה בסוף?
והאם היא באמת לא מתחרטת על הבריחה?

מטרה:
(17)-הצבעות
(20)-תגובות
אני מאמינה שתצליחו D:

L♡VE YOU ALL, GIRLS!!