FlashBack ⇨H.S⇦

פרק 27: (הווה) Present :

פרק 27: כמעט נשיקה:

ליאם הסתכל על נייל ונייל הסתכל על ליאם. בכנות, הם לא ידעו מה לענות כי הם עצמם לא יודעים. "שאלה יותר חשובה, עשיתם את זה?" לואי שאל נרגש ונלהב. ליאם השפיל את ראשו. "מה אמרת להם?" נייל שאל בחשד. "א-אני ספרתי שניחמת אותי כשסופיה בגדה בי ואז נשקת אותי ואני זרמתי עם זה." אמר ליאם. נייל חיבק אותו ועמד על קצות אצבעותיו כדי לנשק את פיו של ליאם שהיה מופתע מפעולתו של נייל. ליאם העמיק את הנשיקה. "תמצאו לעצמכם חדר." לואי צעק והארי גיחך קצת. "אני חושב שאלך," לואי אמר. "תהנה עם זוג היונים האלה, אולי תעשו שלישייה." לואי צעק לפני שהדלת נטרקה בחוזקה. נייל וליאם התנתקו. "גם אנחנו נלך, בוא נייל." ליאם משך את נייל לבחוץ והארי נשאר לבדו, רק הוא והשקט.

* * *

[קליירי]

אני עומדת מול 'תיכון הרונדייל'. יד ימין שלי אוחזת ברצועת תיק הצד שלי ואני פוסעת לעבר שערי בית הספר. הבנים בכניסה שם חייכו אלי. הבנות הסתכלו עלי בקנאה(?) נראה לי...

עברתי במסדרון וחיפשתי את חדר המנהל/ת. כשלא מצאתי, פניתי לאחד מהתלמידים. "א-אממ," לחשתי ונגעתי קלות בכתפו של נער אקראי שדיבר עם חבריו. הוא הסתובב אלי במבט תוהה. "איפה ח-חדר המנהל?" שאלתי בהיסוס. "בהמשך המסדרון." ענה לי באדישות בזמן שמבטו סרק אותי מעלה ומטה וחורר בי חורים. הנהנתי כתודה ופניתי להמשך דרכי.

תקתקתי בדלת החומה שעליה התנשא השלט 'חדר המנהל'. קריאת קול גברית הוציאה אותי מהרהורי. פתחתי את הדלת וקפאתי במקומי. אין מצב.

"כן?" שאל בהרמת גבה. עיניי השוקולד שלו בחנו אותי והוא העביר ידו בבלורית החומה שלו. "א-אני ק-קליירי..." קולי נחלש. עיניו נפערו בהלם. "קלריסה," אמר בהלם. "לא האמנו להארי כשאמר שאת חייה, אבל..." הוא קם לכיווני בהיסוס ואני נרתעתי אחורה. "קלריסה, תקשיבי, הוא שבור. הוא לא אוכל, לא שותה, הוא בקושי חיי. בבקשה תעזרי לנו להוציא את ה- הארי האמתי, לידנו הוא שם מסכות ורק לידך הוא מי שהוא באמת. תעזרי לנו, בבקשה?" התחנן בפני. אני לא מסוגלת. לא אחרי מה שהוא עשה. "א-אני מצטערת ל-ליאם... אני לא יכולה, סליחה." אמרתי חרישית. הוא הנהן בראשו והסתכל עלי במבט נוגה. "אני מצטער, קלריסה." אמר בעצב. הסתכלתי עליו בשאלה. הוא רק הוביל אותי לכיסא שניצב מול שולחנו והתקדם לדלת ברגע שנשמעו דפיקות. "שלום, הארי." ליאם הוביל את הארי והושיב אותו בכיסא לידי. גמעתי את רוקי בכבדות וזזתי מעט במקומי. "היי, קליירי." הארי פנה אלי, הנהנתי בתגובה. "אני ישאיר אתכם לבד." ליאם אמר במהירות ויצא מהחדר בסגירת דלת שקטה. הארי הסתכל עלי ואני השפלתי את ראשי. "ק-קליירי, את עוד מפחדת ממני?" הארי שאל בעצב, גם כעס נשמע בקולו. הנהנתי לחיוב. "אני ממש מצטער קליירי, לא התכוונתי שתפחדי ממני," אמר. "זה מה שיצא, את מבינה? אני תכננתי שתאהבי אותי ונגדל ביחד ילדים בבית שקרוב לחוף הים, אבל..." הארי נתן להמשך להיתלות באוויר. הרמתי אליו את עיני וראיתי שהוא מסתכל עלי בעיניים נוצצות. הן מדמעות והן בתקווה. "אני מתחילה תיכון עכשיו," אמרתי. "אני לא חושבת שזה יעבוד."

"לאיזו כיתה תעלי?"

"יא'"

"אני גדול ממך בשנתיים." אמר. זה אומר שהוא בן 19?
"בן כמה אתה?" השאלה נפלטה מפי מבלי משים. "19. עוד חודש אני יהיה בן 20." ענה לשאלתי באדישות, אך עיניו נצצו.

הוא התקרב אלי קצת עם כיסאו בהיסוס וכשהיה מספיק קרוב, הוא התקרב אלי עם ראשו וככה גם אני עשיתי. רגע לפני ששפתינו נפגשו דלת החדר נפתחה במכה אחת ואני והארי התרחקנו זה מזו במהירות. הרמתי את ראשי וראיתי את ליאם עומד שם עם חיוך.
"א-אני אלך." מלמלתי חרישית. "רגע, קלריסה, מצאתי מישהי שתלווה אותך." ליאם אמר והחווה בידו על נערה ממוצעת, בערך בגובה שלי ורזה במידה מתאימה, שיערה השחור היה מסופר בתספורת קצרה ופוני שהסתיר חלק מעין ימין שלה, עורה חיוור ועיניה חומות - ירוקות. היא חייכה אלי ואני השבתי לה חיוך. "מליסה, תכירי זו קלריסה." היא התקדמה אלי, הושטתי לה את ידי והיא העיפה אותה וחיבקה אותי. "היי קלריסה." אמרה בחיוך, חושפת גומה בצד ימין. "תיקראי לי קליירי." אמרתי בחיוך קטן. מזווית עיני ראיתי את הארי מסתכל עלי בחיוך, עיניו זוהרות מאושר. "בואי, אני יערוך לך סיור בבית הספר. אגב, איזו כיתה את?" מליסה דיברה מהר בזמן שמשכה אותי לעבר המסדרון מלא התלמידים.

[הארי]

"לעזאזל ליאם! כמעט התנשקנו! ואז אתה הפרעת לנו." צעקתי על ליאם שהביט בי משועשע. "אתה יודע שתוכל לבוא ולבקר אותה כל עוד אני מנהל את בית הספר הזה, נכון?" אמר בשעשוע. בהחלט שלא ידעתי. "ותן לי לנחש, נייל מורה כאן, נכון?" שאלתי בהתגרות וליאם הסמיק והנהן. הוא לגמרי מאוהב. אבל לעזאזל, אני וקליירי כמעט פאקינג התנשקנו!

◀▶◀▶◀▶
הם כמעט פאקינג התנשקו!!!
אבל רק כמעט *צחוק מרושע*
סוו, מטרה:
(30) - הצבעות.
(60) - תגובות.

שבת שלום!
LOVE YOU ALL , GIRLS !