FlashBack ⇨H.S⇦

פרק 59: (עבר) Past:

כל מילה שמותגשת היא מההווה .

פרק 59: עבר והווה:

רעש חתיכת האוויר נשמע ואני מרגישה צריבה נוראית בגבי, משערת שהוא הצליץ בי עם השוט.
זו ההצלפה מספר מאתיים, אני חצי מעולפת. "הי, חבר, אתה לא חושב שאתה מגזים קצת? המוכר פלירטט איתה והיא רק הסמיקה, אז מה?" לואי נכנס להגנתי, אני מרימה את עיני ורואה אותו בוחן את לואי בעיניים צרות, "לצד מי אתה, בכלל?" הוא שואל אותו, נראה שהוא צוחק וזה קורה רק בחברת החברים שלו, הוא נעשה אכזרי יותר.

"אין כאן צד, ואם יש, אז בצד של הצדק." לואי אומר, אני רוצה לצחוק, אך אני מרגישה כאילו כוחותיי נשאבו ממני. "נו באמת, יש לך עוד קלישאה?" הארי מלגלג, אני עוצמת את עיני, לא יפריע לו אם אני ארדם לדקה או שתיים.

-

"קלריסה!" צעקה נשמעת, אני לא פותחת את עיני; אולי ההכרה שבה אלי, אך זה לא אומר שאני צריכה לקום. אני נשארת באותה התנוחה, עד שמרגישה ניעורים הסטריים וצעקות מודאגות, רק אז אני פותחת את עיני. "מ-מה?" אני ממלמלת, ממצמצת בעיני הרבה פעמים בשביל להסיר את קורי השינה מהן. "את חיה!" הארי קורא באושר, מחבק את גופי, אני משתעלת קצת, אך לא מעזה להעיר לו. "עוד מעט היא תהיה מתה," ליאם מעיר בעוקצנות, הארי מרפה מגופי ואני סורקת את המקום בו אני נמצאת - זה החדר של הארי.

אני יודעת מה הולך לקרות, לכן צועקת, "דילן! תפסיק את הזיכרון! תפסיק אותו!"

"אה-אה, בייבי-גירל."

"אתה אכזרי, דילן. אין פלא שאין לך בת זוג." ואחרי המשפט הזה, לא היה סיכוי שדילן ירחם עלי.

אני פוערת את עיני, הארי מניח את ידו על הירך שלי כסימן לכך שאני צריכה להירגע. "זה בסדר." הוא אומר, שולח אלי חיוך קלוש ואני לא מצליחה לגייס אפילו רבע חיוך.
ידו מלטפת את הלחי שלי, אני מסכימה לעצמי להינות מהארי העדין קצת, יודעת שרוב הזמן הוא אגרסיבי.

"הארי, כמה זמן עבר מאז החטיפה?" אני פולטת, הארי מביט בי בכעס, עיניו יוקדות חצים ואני נרתעת. היד שלו עדיין על הלחי שלי, והוא אוחז בה, מקרב את פניי אל פניו. "עברו חודש וחצי, נסיכה." הוא עונה.

לפתע, התמונה משתנה, הכל משתנה, והארי הופך להיות הארי של ההווה, אני רואה אותו בוכה, שבור, לידו עומד לואי ומנסה לנחם אותו.

וכשזה חולף, אני מבינה שאני חייבת לברוח.

אך יודעת שזה לא אמיתי, יודעת שהתמונה כנראה היא זיכרון שדילן המציא ועיצב.
למרות ש, הארי כן הוכיח עצמו, אבל לא מספיק בשביל שאסתכן בבריחה ותפיסה.

♧♢♡
אז, קלריסה תברח; כן או לא?
זה זיכרון אמיתי או הדמיה?
אני לא מציבה מטרה, אני אעלה פרק מתי שארצה.
אבל זה לא מונע מכן להצביע ולהגיב.. ואני באמת אשמח לתגובות ולהצבעות..

LOVE YOU♡
ותקראו את הסיפור על לארי בפרופיל שלי!! אני מבטיחה שהוא לא כמו כל הפאנפיקיי חטיפה האלו... כמו שזה לא..