FlashBack ⇨H.S⇦

פרק 33: (הווה) Present :

פרק 33: חלק ב' – דייט:

"תודה." לחשתי והרכנתי את ראשי. "אני אחזיר אותה מחר בבוקר. ביי משפחת ריי." הוא אמר ותפס בידי והוביל אותי למכוניתו. הוא פתח לי את הדלת הנוסע והתיישבתי בהבעה אדישה. הוא גיחך והקיף את האוטו ולאחר מכן פתח את דלת הנהג והתיישב. הוא הניע את האוטו ולפני שפנה לכביש הוא הסתכל עלי בחיוך משועשע. "מה?" קראתי בכעס כשבהה בי בחיוך. "את חמודה כשאת כועסת." אמר בשעשוע. הזעפתי את פניי, "לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי בכעס, הוא חייך ואמר, "לדייט." אני לא מאמינה שהוא לוקח אותי לדייט. החוצפן הזה התחנף לאימי. "ולמה אני צריכה לישון אצלך?" שאלתי בהרמת גבה, הוא גיחך והניד בראשו בשעשוע. "את ממש סקרנית הערב, קליירי."

"אין לך מושג אפילו עד כמה." אמרתי בציניות וגלגלתי את עיני. והוא התחיל לנסוע למקום שאליו נלך.

[כללי]

הוא החנה את המכונית בחניית המסעדה המפוארת ויצא ממושב הנהג לעבר מקומה של קליירי, הוא פתח לה את הדלת והיא יצאה בסירוב להיעזר בידו המושטת והוא גיחך והניד בראשו. היא נעצרה במקומה אחוזת פליאה והלם. "אני לא יכולה לאכול כאן, וויל. זה מקום מפואר ויקר מידי." קליירי מחתה כשהסתובבה ונרתעה כשראתה שוויל קרוב אליה כל כך עד שראשה כמעט והתנגש בסנטרו, הוא התכופף לעברה ולחש באוזנה בטון מזהיר ומאיים, "בואי נכנס, קליירי." וגרר אותה אחריו לכיוון המארח. "שולחן לזוג?" שאל המארח בקול נחמד ובהה בקליירי בחיוך, זעמו של וויל החל להיווצר בחזהו. "כן, על שם וויליאם סטיילס." וויל אמר בכעס והמארח מיד העביר מבטו אל וויל ואז לקליירי והנהן בפחד, וויל חייך ברצון ותפס בזרועה של קליירי וגרר אותה אחריו ואחרי המארח.

הוא הוביל אותם לשולחן זוג והם התיישבו זה מול זו. "תקשיב, וויל. אני לא חושבת שאוכל להיות עם מישהו במערכת יחסים כשאני מפחדת ממנו," התחילה קליירי את נאומה המאולתר. וויל התחיל להתעצבן אך שמר על מבט חסר הבעה, קליירי המשיכה בקול נטול מרגש, "וגם, אני לא חושבת שאוכל לצאת עם אח של מי שלקח חצי שנה מחיי." וויל הזדקף, "אבל, אמך אמרה שנעלמת לשנה וחצי, לא?" קליירי נשפה אוויר, "הוא חטף אותי והייתי אצלו במשך חצי שנה, אך בשנה הנוספת הוא חשב שמתתי. למעשה, כולם חשבו שמתתי אז טסתי ללונדון ושהיתי שם במשך שנה." הוסיפה. לרגע היא חשבה שראתה רגש בעיניו אך הוא נעלם במהירות שהופיע. במקום זאת, וויל נעמד בכעס ממקומו והתקדם למלצר שבהה בקליירי, שבמקרה היה זה שהוביל אותם לשולחן.

וויל לא חיכה רגע והעיף לעבר המלצר אגרוף, המלצר עף אחורה מעוצמת המכה ולא נשאר חייב לוויל, כשהתעשת הוא התקדם לוויל ונתן לו אגרוף בבטן וכשהרים את ידו להכות את פניו, וויל תפס את ידו וסובב אותה. המלצר זעק בכאב, וויל חייך בממזריות, נהנה לראות בסבלו של המלצר, "למה בהית בבחורה שלי?!" וויל נהם עליו וריתק אותו לרצפת המסעדה באגרוף והתיישב מעליו, המלצר לא ענה, מעשה שזיכה אותו בעוד אגרוף, ועוד אחד, ועוד אחד. וויל הכה אותו ללא רחמים עד שדם החל להיווצר על ידיו של וויל, וזה לא היה דמו. קליירי מהרה להפריד בניהם, מה שאף אחד, לא טרח לעשות. היא אחזה בידו בזמן שהונפה ועצרה את פעולתו של וויל, שמבטו היה מקובע על פניו של הנער המדמם מתחתיו. "ו-וויל, ת-תפסיק." קליירי לחשה אליו, אך במשיכה חייתית הוא שיחרר את ידו והמשיך לאגרף את הנער, בזמן שקליירי התרחקה ונצמדה לקיר כשרגליה מקופלות וידיה מאבקות את רגליה, היא מלמלה חרישית, "תפסיק. תפסיק. תפסיק." שוב ושוב חזרה על אותה המילה והתנדנדה קדימה ואחורה באימה בעוד חוזרת על המילה כמה וכמה פעמים. "היי, אתה שם! אתה מפחיד את הנערה." אישה בגיל העמידה צעקה ו-וויל מיד הפסיק את כל פעילותיו והעביר את מבטו לקליירי באיטיות. הנער ששכב מתחתיו ניצל זאת והפך אותם, כך שהוא היה מעל וויל והוא זה ששלט, מבטו של וויל עבר במהירות למלצר שהעיף לו אגרוף לעין. וויל נשאר במקומו, אחוז בהלם שהנער העז להרביץ לו. הנער ניצל זאת והעיף אוד כמה אגרופים לוויל עד שוויל תפס את ידו ועיקם אותה עד שנשמע רעש של עצם נשברת ו-וויל עזב את ידו של המסכן שקם ממנו במהירות. וויל קם באיטיות לקליירי והתיישב לידה. "קליירי?" שאל, אך היא המשיכה ללחוש את המילה 'תפסיק' כמה וכמה פעמים, היא נזכרה בלילה ההוא במסעדה, שדילן נגע בה והארי כמעט הרג אותו. דילן הרים אותה כאילו הייתה כלי זכוכית ונשא אותה לאוטו היקר שלו, הוא פתח את האוטו בוקי רב, אך הצליח ופתח את הדלת האחורית והושיב אותה שם, באותו התנוחה שישבה במסעדה כשהכה את המלצר.

וויל נסע לבייתו של הארי – הוא היה בטוח שהארי התמודד עם המצב הזה בעבר.

וויל החנה את מכוניתו למרגלות ביתו של הארי ונכנס בלי לדפוק בדלת ביתו, הוא מצא את הארי בוהה בטלוויזיה הכבויה במבט אטום. "הארי," וויל נשף ונכנס לביתו כשקליירי בידיו עדיין ממלמלת את אותה המילה. הארי קפץ ממקומו בבהלה והתקדם אליהם, כשראה את קליירי בידיו של וויל הוא התעצבן. "מה קרה לה?" הארי שאל בדאגה מהולה בכעס, וויל עקף אותו והלך לכיוון הספה והניח את קליירי עליה. הארי ניצל את ההזדמנות שקליירי לא בין ידיו ואחז בצווארון חולצתו והצמיד אותו לקיר, "מה עשית לה, לעזאזל?" הארי נהם בכעס על וויל שחייך בזחיחות, נהנה לעצבן את אחיו הגדול. "אל פאקינג תחייך! מה עשית לה?" הארי הטיח את גופו של וויל בקיר כמה פעמים עד שוויל הרגיש כאב חד בעמוד השדרה והפסיק לחייך, במקום זאת, הוא נאנק בכאב. "ל-לא ע-עשיתי ל-לה כלום!" וויל צעק והארי שחרר אותו מאחיזתו ופנה לקליירי וקרע ברך מולה, "קליירי? נסיכה שלי?" הארי שאל בעצב, היא נראתה קצת חיוורת ועיניה שידרו פחד ואימה. הארי התיישב לידה וחיבק אותה בחוזקה, בהתחלה היא נאבקה בו אך לאחר כמה זמן היא הרפתה ובכתה כשראשה נשען על חזהו השרירי של הארי. ואז, היא דיברה בין יבבותיה, "ה-הוא... ה-הוא נגע ב-בי..." הארי היה מבולבל, אחיו לא יאנוס אותה, או שכן? "מי, קליירי? מי נגע בך, נסיכה שלי?" קליירי הרימה את ידה וניגבה כמה דמעות, "ד-דילן," הארי היה עוד יותר מבולבל, "דילן? דילן היה שם, נסיכה?" היא הנידה בראשה, אך נזכרה כמה הארי שונא את זה, ולמרות שהיא לא חטופה שלו, היא עדיין פחדה להנהן ולהניד בראשה. "ל-לא, ל-לא היה. א-אני נ-נזכרתי בו כ-כי... כ-כי," הארי חיכה בשקט ונתן לה לסיים את משפטה, דילן בינתיים עמד ליד הדלת, "טוב, אני רואה שאתה מסתדר איתה מצוין, אחזור לקחת אותה בבוקר." וויל קרא ויצא מביתו של הארי שהנהן בקהות חושים לדבריו. קליירי לקחה נשימה עמוקה כשדמעותיה חדשו את השבילים היבשים על לחייה, "ו-וויל ה-הרביץ למישה-הו ש-ש... שבהה ב-בי וזה, ז-זה הזכיר ל-לי את-" יבבה חמקה מפיה וקטעה את דבריה, היא עייפה מהבכי והסכימה לה להניח את ראשה על חזהו של הארי אחרי שטפחה עליו כמה פעמים ואגרפה את חולצתו בידה הקטנה, הארי חייך למראה של קליירי המנומנמת.

הוא הרים אותה לחדרו והשכיב אותה במיטתו, אך חשב שלא יהיה לה נוח לישון בשמלה שלבשה ולכן החליף את שמלתה בחולצה שלו, הוא השתדל לא להסתכל על גופה ולקרוע את בגדיה ולזיין אותה חזק כל כך עד שתצעק את שמו. לבסוף, נשכב לידה כששערו עוד רטוב מהמקלחת שעשה שניות לפני שנשכב לידה. קליירי התקרבה אליו והרימה את ראשה, היא הסתכלה על עיניו הירוקות והוא הסתכל על עיניה האפורות. קליירי נשענה קדימה, הארי חשב שתנשק אותו בפיו אך היא נשקה את אפו, היא גיחכה למראהו המבואס והעצוב, הוא שרבב את שפתו התחתונה החוצה והגדיל את עיניו שנראו מתחננות, "למה באף?" שאל בקול ילדותי, קליירי חייכה אליו ונגעה באפו, "כי ככה בא לי." השיבה בקול ילדותי והוא חייך, חושף את גומותיו שקליירי עכשיו חשבה שהן נראות חמודות על פניו. "אני רוצה נשיקה בפה." הארי רטן בקול ילדותי אך בחיוך, קליירי הנידה בראשה והתקרבה עוד יותר להארי, "לילה טוב, הארי." לחשה ועצמה את עיניה, הארי חייך אליה, "לילה טוב, נסיכה." לחש והצמיד את שפתי למצחה והשתהה שם עוד קצת זמן לפני שהניח את סנטרו על ראשה ונרדם.

♡♤♡♤♡
חזרתי מאילתת..
אם אתם שואלים אז היה כיף, ממש כיף. וחם. ממש ממש חם. כאילו, גם לבשתי טייטס ארוך וגם היה חם...
סוו, מטרה:
(28) - הצבעות.
(30) - תגובות.

L♡VE YA ALL , GIRLS !