FlashBack ⇨H.S⇦

פרק 8: חובות:

פרק 8: חובות:

הארי וחבריו הלכו וכך גם סטייסי והשתיים השניות. אני לא יודעת לאן הארי הלך אבל הוא אמר שהוא יחזור מאוחר בלילה, מה שאומר שאני יכולה לברוח, לא, לא למדתי את הלקח שלי, אני רק רוצה ללכת מהמקום הזה וזו הזדמנות מצוינת וגם, אני יודעת איפה הבית שלי נמצא כך ש...אני חייבת למהר לפני שיחזור. הלכתי לדלת הראשית ופתחתי אותה, היא הייתה פתוחה 'איזה מטומטם' חשבתי ופתחתי בריצה לדרך של הבניין שבו גרתי ואני גם חוזרת לגור.

נק' מבט הארי:

הלכתי עם הבנים לאסוף חובות, אני לא דואג שהיא תברח שוב כי אני יודע שהיא מפחדת ממני והיא לא תעשה את זה.

נכנסנו לבית הראשון ופתחנו את הדלת בתנופה. "איפה הכסף?" ליאם שאל וכיוון את האקדח לליבו של האיש, והוא כתגובה צחק, "אוי נו בנים, הוא שיכור" אמרתי בעצב מזויף "לא נורא הוא עדין ימות" לואי אמר וירה לאיש בבטן, הדם ניתז על הרצפה והאיש נפל לרצפה כשנייל ירה לו ברגלים "ביי-ביי" לחשתי בקרירות ויריתי בליבו. הלכנו לג'יפ משאירים את האיש מדמם על רצפת ביתו. נסענו ליעד הבא שלנו; בית מפואר עם שביל גישה שנעוצות בו אבנים יקרות, נכנסנו בלי לתקתק והגבר נבהל ונפל מכיסאו אחורנית, "מ-מה....?" מלמל בבלבול ופחד. התקרבתי אליו והתכופפתי לעברו, "הכסף," אמרתי בזחיחות "איפה הוא?" המשכתי, נהנתי להסתכל לאנשים בעיניים ולראות את הפחד מתגבש שם ואני מניח שכך גם חברי. האיש הניד בראשו, "הכסף לא להיום, הוא לשבוע הבא" גיחכתי, לכולם יש את אותו התירוץ. "לא, התשלום להיום ועכשיו, יש לך שתי אפשרויות-" עצרתי ונתתי לליאם להמשיך את דברי, "-או לשלם בכסף או לשלם ב-" ליאם עצר והסתכל על לואי "-במוות" לואי אמר בדרמטיות והאיש גמע את רוקו בקול. שלושתינו גיחכנו בשעשוע למראהו המפוחד של האיש, הוא לא ענה, "אני מבין שתשובתך היא...מוות" נייל אמר ברשעות והאיש הניד בראשו, "לא, תנו לי עוד יום, בבקשה" אמר בעצב ופחד, הוא מתחנן, אני אוהב שאנשים מתחננים אלי. הנדנו בראשנו "אנחנו לא מצטערים על זה," לואי אמר ושלף את אקדחו ולחץ על ההדק, הירייה נשמעה והאיש חדל מנשום. הוא מת. שבילי הארגמן זלגו על רצפת בייתו בצורת קורי עכביש, חייכנו, מרוצים מעבודתינו ופנינו לעבר המכוניות בדרכנו למטרה הבאה. כך עבר עלינו היום; לגוות חיים או כסף.
לאחר היום המתיש החלטנו לשבת קצת אצל לואי ואלינור, כמובן שהתנגדתי, אבל באמת לא יזיק לי בילוי עם חברים.
"אז, הארי, איך הולך עם קליירי?" ליאם שאל בהתעניינות, "הולך...בסדר, אני מניח" מלמלתי, מה באמת הולך איתי ועם קליירי? ליאם טפח על שיכמי פעמיים, "אני מקווה שלא פגעת בה" אמר בהזהרה והנדתי בראשי בגיחוך.
ישבנו בסלון של לואי וראינו טלוויזיה, לא היה לנו משהו מעניין לעשות. "אז, הארי, סטייסי שואלת מה שלום קליירי?" נייל הפר את השתיקה המעצבנת שהייתה בנינו, "לפי מה שהבנתי, קליירי שונאת את סטייסי וכניראה שזה הדדי" אמרתי באגביות ומשכתי בכתפי, נשען עמוק יותר במשענת הספה השחורה של לואי. "אתם מדברים על הזונה הזו?" אלינור שאלה בקולה המעצבן, "היא לא זונה" יננתי בשיניים חשוקות והיא צחקה, "בטח שהיא זונה, לא שמעת מה קרה לה בתחילת שנה?" לקחתי נשימה עמוקה, "מה קרה בתחילת השנה, אלינור?" זאין שאל, ראיתי שגם הוא מנסה לרסן את עצמו, איכשהו, יצא שכולנו שונאים את אלינור. "היא הזדיינה עם דילן בארון השרת" אמרה בחיוך ממזרי. אבל איך זה הגיוני שכשאנסתי אותה היא הייתה בתולה? אולי הם סתם העלילו עליה עלילות? או שפצעתי אותה?
כניראה שכולם חיכו לראות את תגובתי, אולי אלינור רצתה וציפתה שאתעצבן אך אני מתכוון למחוק לה את החיוך מהפנים, "אז, אלינור, איך זה הגיוני שכששכבתי עם קליירי הייתי הראשון שלה?" אלינור פערה את עיני בתדעפהמה ולחייה נצבעו באדום עז, "א-אנ...ה-היא, א-אבל..." היא גמגמה וצחקתי למראה המטופש שלה. "כשתיהיה לך תשובה, תודיעי לי, עד אז, תישקלי את המילים שלך" אמרתי והוצאת את מפתחות המכונית מכיסי, "ביי בנים!" אמרתי לפני שיצאתי ונכנסתי למכוניתי. נוסע לבייתי לבדוק מה עם קליירי.

קליירי.

שכחתי ממנה! נסעתי מעל המהירות המותרת עד שהגעתי לבייתי.
נכנסתי לבייתי והדלקתי את האורות בבית, מוזר, שקט כאן. 'אולי היא יושנת?' חשבתי ועליתי לחדרה בשביל לבדוק זאת. כשנכנסתי קלריסה לא הייתה בחדרה, או בבית בכללי, היא שוב ברחה. נאנחתי בייאוש, אני לא מבין אותה, היא לא לומדת לקח? היא רוצה להיענש שוב? בחיי שהיא מוזרה. הלכתי לחדרי והחלפתי לבגדים יותר נוחים שאין להם ריח של דם וזיעה והלכתי לג'יפ שלי נוסע למקום שאני בטוח שהיא תהיה בו; הבית הפרטי שלה.

◇◆◇◆◇
סוו, לאן ניראלכן שקליירי ברחה? לבית שלה או שהייתה יותר חכמה? תשובות יתקבלו בברכה בתגובות...
היום אני במצב רוח מרומם אז אין מטרה...אבל זה לא אומר שאתן פטורות מלהגיב ולהצביע!!!

L♡VE YOU GIRLS!