פרק 25: (הווה) Present:

1K 98 78
                                    

פרק 25: בחיים :

"הארי."

הארי הסתובב בבהלה, אקדחו הושמט מידו מההלם. "מ-מה?" מלמל, "אני הוזה, היא לא כאן, מאוחר עכשיו, אני בטוח הוזה. זה חלום." הארי לחש לעצמו, עיניו נעוצות בגוף שמולו באי אמינות. "א-אני אמתית, הארי" לחשה אליו, בעיניה נשקף צער ופחד. הארי הניד בראשו בחדות ובין רגע עטף את זרועותיו סביב גופה הקטן והרזה. היא התכווצה בפחד, היא פחדה ממנו, היא נזכרה בכל: מהחטיפה עד ל – "מוות" שלה.

"א-איך?" מלמל כשהתנתק, היא התרחקה ממנו במהירות, עיניה שידרו פחד ואימה – היא לא סלחה לו. "ז-זה מ-מסוב-בך," לחשה חרישית, בתקווה שהארי שמע אך הוא לא. "מה?" שאל. היא נאנחה בעצב. "ה-הארי א-אני...ל-לא יכול-לה להסביר," לחשה, עיניה הביעו יותר פחד מצער, הארי לא אהב לראות שהיא פחדה ממנו.

"קליירי?" הארי שאל לאחר שתיקה ארוכה, היא המהמה אליו אבל אז נזכרה שהארי שונא שמהמהמים אליו, או תגובות אילמות ולכן דיברה בלחש. "מה?"
הארי נאנח בעצב, "קליירי, אני רוצה להתחיל מהתחלה, לפתוח דף חדש איתך, בבקשה," קליירי הנידה בראשה, "אני מצטערת, הארי, אבל לא אוכל לפתוח דף חדש ולשכוח מה עשית לי. אני מתחילה חיים חדשים, בית ספר, חברים, יציאות, דייטים..." לחשה. את המילה האחרונה הוסיפה בכוונה לעצבן אותו. לרגע, היא שכחה את ההשלכות. "דייטים?!" הארי צעק, היא נרתעה לאחור, הוא עצבני. "א-אל ת-תפגע ב-בי." לחשה, היא התכווצה על הרצפה כשברכיה מקופלות לחזה וידיה עוטפות אותן, היא חזרה על זה שוב ושוב, כמו דיסק שבור.
"א-אני...את חושבת שאפגע בך?" שאל הארי והתכופף לעברה, ידו נגעה בגבה והיא התכווצה בפחד, הוא חשב שאם תתכווץ עוד יקרה לה משהו. "ק-קליירי, אני לא אפגע בך, לא שוב." לחש הארי וליטף את שערה החום בהיר. היא רעדה מפחד. דמעה ירדה במורד לחייו של הארי, הוא לקח אוויר בחדות ונעמד, קליירי חשבה שיבעט בה, כמו שעשה שהיה שיכור, היא התכווצה שוב, הארי הסתכל עליה במבט נוגה, הוא מצטער על כל רגע ורגע שעינה והעניש והיכה ואנס אותה, היא מלאך, הוא לא הבין איך עשה לה את כל הדברים האלה, איך היא הגיעה למצב הזה שהיא מפחדת ממנו? ושאלת השאלות: איך היא עומדת מולו, חייה ונושמת כשליבה פועם בחזה. שהרי, הארי ראה בבית החולים את גופתה המתה, ללא נשמה וללא פעימות לב? האם חזרה מין המתים בכדי לרדוף אותו?

"א-אל ת-תפגע ב-בי." גמגמה בפחד. "אני לא," אמר הארי, בקול מלא בצער. "לא אפגע בך שוב." הוא התכופף אליה שוב. היא הרימה את פניה המושפלות, דמעות חצו את עצמות לחייה הבולטות, לרגע הארי חשב כי היא באמת רוח, או שלד שבא לרדוף אותו. אך ניער את ראשו מהמחשבה הזו. "קליירי?" היא המהמה אליו, ושוב, היא נזכרה כמה הוא שונא שמהמהמים או מהנהנים. "מה?" לחשה בקול נוגה, מפוחד, שבור. "האם תתני לי להסיע אותך לביתך?" שאל, עיניו זהרו בתקווה, היא הנהנה אליו אך שוב נזכרה כמה הוא שונא זאת. "כן." לחשה והוא חייך. חיוכו היה שבור, מאומץ, מזוייף ונוגה, לעומת קליירי שלא הצליחה לגייס חיוך כלל.

☆★☆★☆
סוו, מה אתן אומרות?
צפויה או לא צפויה??
טוב, אין לי מה להגיד חוץ ממטרה, סוו,
מטרה:
(26) - הצבעות.
(60) - תגובות.

GOOD NIGHT , GIRLS !

FlashBack ⇨H.S⇦Where stories live. Discover now