FlashBack ⇨H.S⇦

פרק 28: (הווה) Present :

פרק 28: וויל:

[קליירי]

ביום שלמחרת קמתי מוקדם והתארגנתי לבית הספר. לבשתי על עצמי חולצה ארוכה בצבע בורדו ומכנס ג'ינס ארוך בצבע שחור עם נעלי אולסטאר בצבע בורדו. את שיערי השארתי פזור ויצאתי מחדרי כשתיקי על כתפי לכיוון המטבח. לקחתי תפוח ויצאתי מהבית.

הכנסתי את האוזניות לאוזניי ושמתי שיר אקראי. לפתע, נשמע קול צפצוף ולמרות שהווליום גבוהה שמעתי אותו ובנוסף לזאת גם נבהלתי. הוצאתי אוזנייה אחת מאוזני והבטתי לכביש. "היי, את." חיפשתי בעיני את האיש שקרא לי אך לא מצאתי, ואז, עיני נחתו על מכונית שחורה שחלונה היה פתוח וכך גם הגג שלה. האיש שיישב שם הסתכל עלי ונשמתי נעתקה בגרוני. עיניו ירוקות ואפלות ושיערו המתולתל בצבע שוקולד. סובבתי את מבטי והמשכתי בהליכתי, אך במהרה נשמעה צפירה ארוכה והפסיקה כשהסתובבתי. "היי," אמר. "כנסי."

הנדתי בראשי. "עוד מעט ירד גשם, כנסי למכונית." אמר בקולו העמוק. הנדתי בראשי לשלילה. "מצטערת, אבל לא." אמרת חרישית והסתובבתי. "או שתיכנסי מרצון או שתיכנסי בכוח, מה את אומרת? החלטה שלך." אמר. בקולו נשמע שעשוע ואיום. הוא הזכיר לי את הארי.

המחשבה על הארי העלתה צמרמורת במעלה גבי. החלטתי להיכנס מרצוני, הרי בכל מקרה אכנס למכונית. התקדמתי בהיסוס לרכבו ופתחתי את הדלת שליד הנהג. הוא חייך אלי בניצחון וכל מה שעשיתי היה להשפיל את הראש ולהיכנס לרכב.

שיחקתי עם אצבעותי עד שיד תפסה בסנטרי והרימה את ראשי. הסתכלתי לנער בעניו הירוקות והאפלות ובחנתי מעט את שיערו המתולתל בעיני. מחשבותיי נקטעו כאשר הנער לחץ את שפתיו על שפתיי. לא החזרתי לו נשיקה. הוא ניסה להכניס את לשונו לפי, אך לא הרשתי לו. בתגובה הוא צבט את אחת משדיי וצייצתי בכאב, הוא ניצל את ההזדמנות לחדור לפי עם לשונו. לא היה מאבק בין לשונותינו כי לא הגבתי לנשיקה שלו.

הוא שחרר את שפתיי אך עדיין החזיק בסנטרי. "נזכרתי שלא הצגתי את עצמי, אני וויל. מה שמך, לאב?" שאל בקולו המחליא והמרושע. "קליירי." אין לו זכות לדעת את שמי האמיתי. אבל יש לי הרגשה שאני אמורה להתרחק ממנו כמה שיותר. "יש לך שם יפה, קליירי." אמר, ועם זאת התניע את מכוניתו ונסע.

יופי, עכשיו אני מאחרת לבית הספר.

לאחר כמה דקות של שתיקה בנינו הוא החנה את המכונית ויצא. ניסיתי לפתוח את דלת האוטו אך גיליתי שהיא נעולה. הו, שיט. הוא עקף את המכונית ופתח את הדלת ויצאתי, מתעלמת מידו המושטת. הוא גיחך ללא הומור, "קליירי." אמר בנימה מזהירה. התעלמתי ממנו והתקדמתי לכיוון השער, אך ידו אחזה בידי והוא סובב אותי וכהרף עין הוא כפה על שפתיו להתנפץ על שלי. הוא הניע את שפתיו, הנשיקה הייתה גסה. הוא הפסיק לרגע ומלמל באזני שאם לא אזרום איתו זה יעלה לי ביוקר ומיד נזכרתי בהארי ולכן שיתפתי איתו פעולה, יכולתי להרגיש את חיוכו שבע הרצון מבעד לנשיקה הזו. כעבור זמן מה, ראותי רשפו מחוסר אוויר אך חיכיתי שהוא יתנתק מהנשיקה. בפעם הראשונה מאז פגישתי עם הארי בבית הקברות פחדתי שיפגעו בי.

וויל כרך את ידו סביב כתפי והצמיד אותי אליו וכך נכנסנו למבנה הגדול והמיושן.

◇◆◇◆◇
הגעתן למטרה!!!
אממ, כן, זה לא הארי, אבל בסוף לא ירד גשם, הוא סתם תירץ את זה.

וגם, הוא נסע אחרי שהם התנשקו, או מה שזה לא יהיה.

מטרה:
(30) - הצבעות.
(60) - תגובות.

NIGHT , GIRLS !
LOVE YA ♥