FlashBack ⇨H.S⇦

פרק 53: (הווה) Present:

פרק 53: הצלה?:

[קליירי]

"תקשיבי לי כבר ותשתקי את הפה המזויין שלך!" וויל צעק עלי, היבבות לא מפסיקות לחמוק מפי. כל גופי רועד מפחד ומקור; אני חשופה אליו עכשיו;

אני נושכת את שפתי התחתונה, מנסה לא לצעוק כאשר הוא נכנס אלי באיטיות כואבת. "קדימה, בייב, אני יודע שאת רוצה לגנוח, תגנחי בשבילי." קולו כל כך מחליא אותי. הוא חלאה. אני לא מתכוונת להמשיך לפחד מהארי, אני יכולה לקלל, נכון? הוא לא יעניש אותי יותר, נכון?

אני משחררת את שפתי התחתונה, וויל גונח בהנאה וידו ממששת את שידיי. למה אני לא מתנגדת? כי אני לא יכולה, וויל קשר את ידיי ורגליי למיטה. "כל כך פאקינג הדוקה," הוא גונח, זה מגעיל אותי. אני רציתי לשמור את הבתולין שלי לפעם הראשונה שלי, אבל עכשיו אני די שמחה שהם נגזלו ממני מאונס; שלפחות הארי לקח לי אותם ולא וויל.

הוא כמעט הוציא את כל אורכו ממני אך אז נכנס במכה אחת שהשמיעה רעש ברגע שהתנגש בי. זה כאב לי אך שמרתי על פי סגור. וויל סטר לצד ביטני, "לעזאזל, זונה, תגנחי כבר!" הוא צעק. אני לא בטוחה אם הוא שיכור עכשיו או לא, כי בדרך כלל הוא מתנהג כך רק כשהוא שיכור.

זו לא פעם ראשונה שהוא עושה לי את זה; במהלך השבוע למדתי שוויל הוא לא מי שאני חשבתי שהוא, הוא פשוט נוראי. כל יום הוא דאג לבוא ולהוציא עלי אגרסיות; בשוט או במכונת סקס, זה כבר הפך ללא משנה ולשגרה. אני מתחילה להתגעגע לימים שבהם הארי היה החוטף שלי. דמעות עלו בעיני לנוכח הזיכרונות והכאב. הוא חפן לחי אחת של ישבני ומחץ אותה בידו, צרחה נפלטה מפי והוא חייך בשביעות רצון. וול התכופף, כשהוא עדיין בתוכי, לכיוון פני ונישק את שפתיי ברעבתנות. אני תוהה אם הארי כבר שכח ממני, למה הוא לא בא להציל אותי עד עכשיו?

אני מזיזה את ראשי ימינה ושמאלה, לא משתפת פעלה עם הנשיקה התובענית שלו. ידו פגעה בלחי שלי בעוצמה, לרגע אחד ארוך נראה כי העולם עצר. הראש שלי נוטה הצידה מעוצמת המכה ושיערי סטור על פני. אני מרגישה את וויל יוצא ממני במהירות ולאחר כמה זמן הקשרים ברגליי ובידי נפתחים, אך אני תקועה עדיין באותה התנוחה. "שיט. פאק. בייבי? בייבי שלי?" וויל לוחש לאוזני ומסיט את השיער מפני, אני שומעת השתנקות יוצאת מפיו ומבינה כי הסימן בטח חמור. אני סוף-סוף נזכרת להביע רגש ודמעות מתחילות לרדת מעיני. לא אכפת לי כרגע שזה וויל שרואה אותי בוכה, הוא ראה אותי בוכה ונשברת כל השבוע.

"ששש, בייבי, אני כל כך פאקינג מצטער." הוא לוחש לאוזני, כורע ברך מול פני וקובר אותן בחזהו. "שיט, אני לא מאמין," הוא המשיך ללחוש. גם אני לא מאמינה, וויל. הוא הרחיק את פני מחזהו כך ששתי ידיו חופנות את פני והוא בוחן את הסימן שעשה לי, כאילו כל הזמן הזה היה מהופנט ולא ידע מה עשה לי. הוא מניח את ראשי על חזהו בחזרה ומלטף את שיערי.

"ו-וויל," אני מייבבת, מרגישה אותו נדרך. "כן, בייבי?" הוא שואל בקול אוהב, שלמדתי מזמן שמזייף אותו. "אנ-אני רוצה ל-להאר-רי." אני יודעת שמילותיי שוברות אותו, אך זה מה שאני רוצה, את הארי. "אני מצטער, בייבי, אבל לא אוכל להביא לך את הארי." אמר, הרגשתי את לבי נצבט ויבבותיי התחזקו.

כעבור זמן מה, עברנו לחדרו של וויל, בו בקרתי רק פעם אחת, וזו הייתה הפעם ההיא אחרי שהוא חטף אותי, אז הוא עשה לי סיור בבית ואמר שלחדר הזה אסור להכנס.

ישבנו זה ליד זו בשתיקה, כל אחד והמחשבות שלו, עד ששמענו רעש של ניפוץ זכוכית, ווויל מיד קפץ ממקומו והגן עלי מפני רסיסי הזכוכית שעפו מין החלון המנופץ.

♧♢♡
האריייי!
האם הארי בא להציל את קליירי?

אוו, מי שונאת את וויל? אני שונאת את וויל!

זה יהיה אכפת לכם אם יהיה פרק שהוא בסגנון דאדי-קינק?
כי... אממ... אני צריכה לדעת למי זה יהיה אכפת ולמי לא...
כמובן שתיהיה אזהרה לפני והתכנים המיניים יהיו מודגשים ומסומנים וכל זה, אבל אני עדיין שואלת.

אממ... ויש לי פרקים מוכנים עד פרק 58! ביומיים!

וגם, אני כל כך שמחההה
יש לסיפור 21k+!!
אתן לא מבינות כמה זה משמח אותי❤❤

סוו, מטרה:
(30) - הצבעות.
(40) - תגובות.
תגידו לי מה אתן חושבות על הפרק!!
אשמח לראות גם קוראות אחרות מגיבות♡♡