חברות

142 10 7
                                    


  נ.מ יוליה

סיימתי להתארגן. לבשתי חצאית ג'ינס קצרה כהה עם טופ לבן וג'קט עור גדול (ה.כ יש תמונה למעלה).

יצאתי והפעם אני נהגתי, שזה משהו ששכחתי לעדכן, בחודשיים האחרונים עשיתי רשיון ואני יכולה לנסוע כבר לבד.

הגעתי לבית של סופי, החנתי את הרכב ונכנסתי לבית,
עליתי לחדר של סופי ומצאתי אותה עם פיג'מה באמצע האיפור ובשיחת ווידאו עם ג'ייקוב, נשענתי על המשקוף, מחכה שהיא תשים לב אליי אבל הילדה שקועה יותר מידי במעשיה,
כיחכחתי בגרוני כדי להראות נוכחות והילדה קפצה מבהלה שהצחיקה אותי...

"מה קרה, ראית רוח רפאים?" התגרתי בה, "כמה זמן את פה?" היא התעלמה משאלתי, "כמה דקות טובות" אני עונה ומתישבת על המיטה שבחדרה, "מטומטמת, למה לא אמרת כלום" היא המשיכה להתארגן בלחץ כשהבינה מה השעה, "טוב אני אנתק, שלא אפריע לכם בעניינים שלכם" ג'ורדן הזכיר לנו שהוא גם נוכח בסיטואציה, "אני חייבת לסיים להתארגן, ביי ביי" אמרה סופי לג'ורדן, "ביי מותק" החזיר וניתק.

אחרי חצי שעה היינו כולנו במועדון שרוזי בחרה "בקפידה" כמו שהיא תמיד אומרת, "מי נמצאת פה בתור הפעם הראשונה שלה במועדון?" רוזי שאלה בטיפשות, "סתומה כולנו היינו ביחד במועדון גם במסיבת יום הולדת של יוליה וגם במסיבת פתיחת שנה" אמבר הזכירה לה,
"אבל זה לא היה באמת כי המועדון אז הוא היה סגור רק לנו" היא הסבירה ואני הרמתי את היד בתגובה לשאלה של רוזי.

"את בחיים לא היית במועדון?" שלושת הבנות שאלו בהלם מוחלט על פניהם,
"אני לא ראיתי בזה משהו כל כך מגרה עד עכשיו ואני לא יוצאת עם חברות למקומות כאלה בדרך כלל" עניתי, והאמת, אני רואה בזה בעיה כי בעיניי מועדון זה לא משהו כל כך וואוו... אולי בגלל שיש בבעלות אבא שלי המון כאלה וזה כביכול תמיד שם אבל אני לא רואה משהו כל כך מדהים במועדונים ומסיבות, אין לי בעיה ללכת אבל אני לא עכשיו יציע את זה עצמי בשביל בילוי במועדון.

"תמיד יש פעם ראשונה" רוזי החזיקה את ידי ונכנסה בנחישות למועדון,
כשנכנסנו היא אמרה שלום לאנשים שהיא מכירה וזה לקח איזה חצי שעה, הבחורה מכירה את כל המועדון בערך חחח, אחרי שהיא סיימה התיישבנו בשולחן בצד ורוזי הזמינה מלא מנות בשביל כולנו, היא מאוד התלהבה להביא אותנו לעולם שלה, "למגרש שלה" וזה היה כיף לראות אותה ככה קופצת ומתרגשת.

המנות הגיעו והלחץ הגיע יחד איתם, בחיים לא הייתי בסיטואציה שהייתי צריכה לאכול איתם וריף לא היה או לפחות הוא היה באיזור, פה הייתי "לבד" הפחד שהם ישפטו אותי למרות שאני בטוחה לחלוטין שהם לא ישפטו משתלט עליי ובכל פעם שהיינו קרובות לנושא הזה מהר העברתי...
זה היה מהפחד להפתח אליהם, אני לא אוהבת להרוס את התדמית שלי של הילדה "המושלמת" אני לא רוצה להרוס אותה כי זה הרבה פחות קשה לאהוב אותה.

הזוג המלכותי שליWhere stories live. Discover now