הזוג המלכותי שלי

אהבה

נ.מ ריף

"אני צריכה אותך"

היא אמרה בקול שקט, הייתי בהלם. לא הבנתי למה היא מתכוונת, "מה?" אמרתי בקול המום,
"אני צריכה אותך. אני צריכה שתהיה איתי לאורך כל הדרך, שלא תיעלם ותלך פתאום, שאני לא אשאר לבד שוב, שאני לא יהיה בודדה. נכון זה משמח שסופי והבנות באות אבל זה לא כמוך. רק עליך אני סומכת יותר מאשר על עצמי, רק איתך אני מסכימה לאכול ונכון זה מוזר כי אנחנו לא מכירים כמעט, אבל אין לי מה להגיד לך אני צריכה אותך איתי כדי שאני לא אפול חזרה למטה אתה שומר עליי יציבה ריף נראלי אתה לא מבין את זה..."

היא אמרה בקול רועד ופניה היו רטובות מדמעות, הסתכלתי עליה והייתי בשוק. באמת שלא הבנתי, לא שמתי לב כמה נתתי לה עד שהיא אמרה לי, הייתי יותר עסוק בכמה היא נותנת לי וכמה היא עושה לי טוב ואני כמו טיפש לא הגעתי לפה כי לא היה לי כל כך הרבה זמן ואם לומר את האמת שאם רציתי יכלתי למצוא זמן גם אם זה חמש דקות יכלתי לשלוח הודעות או להתקשר ורק עכשיו אני מבין את הנזק שעשיתי שלא הגעתי לפה שבוע.

"ואני יודעת שאני תלותית ואני יודעת שזה לא בסדר מבחינתי להיות תלויה בך ברמה הזאת, ואני יודעת שיהיה מצב שאתה לא תוכל לעזור לי ואתה תצטרך ללכת בדרך משל עצמך, אישה משל עצמך שתהיה רק שלך, אבל אני לא יכולה יותר אני לא יכולה יותר אני מרגישה שאני קורסת ריף..." היא אמרה לי בקול סדוק,
הייתי בהלם, כעסתי על עצמי.

זה מה שנתתי לה להרגיש?

אני רוצה שהיא תבין שהיא היחידה בשבילי. כנראה השבוע הזה גרם לה להכנס למחשבות ובצדק איך לא, אם הייתי יודע שזה ישפיע עליה ככה בחיים לא הייתי עושה את זה אבל לא היה לי דרך לשנות את מה שעשיתי מה שיש לי לעשות עכשיו זה ללימוד מהטעות הזאת.

"נסיכה... בחיים לא חשבתי שגרמתי להרגיש לך ככה, אני שמח שאת מרגישה שאת יכולה להישען אליי, פשוט חשבתי שאני מעמיס עליך ולא רציתי שתרגישי שאת חייבת לספר לי, אני רציתי להתרחק כדי שתביני מה את מרגישה אליי, כדי שאני יבין כמה את חשובה לי, כדי שנבין מה אנחנו, אני לא רוצה להיות בסימן שאלה נסיכה, אני חושב שלא הבנת אותי אני לא מתכנן לחפש אישה אחרת משל עצמי, אני רוצה שאת תהיי האישה שלי, אני רוצה לאהוב אותך ורק אותך, אני רוצה להפוך אותך מנסיכה לנסיכה שלי" אמרתי והורדתי אבן מהלב שלי.

"אתה אוהב אותי?" היא שאלה אותי מופתעת כאילו לא האמינה לי בכלל,
"רק אותך" אמרתי והסתכלתי לתוך עיניה בחיוך,
סוף סוף אמרתי לה את מה שישב לי בלב כבר חודשיים פלוס, הסתכלתי עליה והפרצוף שלה היה כל כך מופתע, "נסיכה את לא צריכה להחזיר לי תשובה עכשיו, תחשבי על זה. כרגע יותר חשוב לי להבהיר לך שאין לי כוונה להיעלם. לא עכשיו ולא אף פעם. כמובן רק אם תתני לי אבל עד שתחזירי לי תשובה אני אהיה פה" אמרתי לה בחיוך בקול עדין ומרגיע, הדבר האחרון שאני רוצה זה להלחיץ אותה.