יום לימודים

274 11 2
                                    

נ.מ ריף

קמתי בשבע והתחלתי להתארגן, היום אני אחראי על האחים הקטנים של רוזי, כי היא חולה והיא לא יכולה להגיע ללימודים.

מיהרתי להתלבש וזרקתי עליי חולצה לבנה גדולה פוטר כחול ומכנס גינס,
כשירדתי למטה התחלתי להכין לילדים אוכל, רוב הזמן אני מכין לכולם אוכל, דודתי ודודי יוצאים בשעות המוקדמות לעבודה כך שאני ורוזי נשארים פה כדי להוציא את כולם למסגרות.

כשהשעה הייתה שבע וחצי הלכתי לחדרים של הילדים והערתי אותם, הם קמו מהר מאוד,
חוץ מטיילר (כמובן) שיהיה בריא הילד הזה, מיהרתי ללכת אליו ופשוט הרמתי אותו מהמיטה ולקחתי אותו למקלחת.

העמדתי אותו על השרפרף "נו יאללה גבר תן לי לראות שאתה עוד עשר דקות מאורגן למטה" אמרתי לו בטון נותן מוטיבציה והוא רק הסתכל עליי עם ניצוצות בעיניים ואמר לי "מה תיתן לי?", התחלתי לצחוק "נשיקה, יאללה רוץ" אמרתי וירדתי למטה לא נותן לו זמן להגיב, כעבור כמה דקות אני רואה את טיילר עומד מולי במטבח מאורגן ומתוקתק.

הסתכלתי עליו בחיוך, התקרבתי אליו ונשקתי למצחו, "איכ, למה עשית את זה?" הוא שאל אותי,
"הבטחתי לך נשיקה" חייכתי והסתובבתי חזרה לגמור להכניס את כל האוכל לתיקים.

ברבע לשמונה יצאנו מהבית, לקחתי את הילדים לבית ספר ובדקתי שכל אחד נכנס לכיתה שלו ואז רצתי לכיוון הבית ספר שלי כדי להספיק להגיע בזמן לשיעור הראשון, נכנסתי לכיתה ואחרי שניה המורה נכנסה לכיתה, הסתכלתי במקום לידי והוא היה ריק כרגיל, לא חשבתי לרגע שאדון ליאם יכבד אותי בנוכחותו בכיתה.

התחלנו ללמוד והסתכלתי על ג'ייקוב, ראיתי שגם לידו אף אחד לא יושב ולכן במהירות התיישבתי לידו.

"בוקר טוב" הוא אמר לי בכל מנומנם, "בוקר טוב" החזרתי לו, "טוב, מפני שאתה פה אז אני ילך לישון ואתה תשלים את החומר בסוף השיעור" הוא אמר והנהנתי לאישור.

הגיע סוף השיעור והערתי את ג'ייקוב, מסמן לו לבוא איתי לקפיטריה, אנחנו נכנסים לקפיטריה ורגע אני רואה נכון? אני בהלם מה? "מה אתה עושה פה?" אמרתי לליאם במבט המום, הילד הזה מגיע ללימודים פעם במאה שנה והוא היה גם היום וגם אתמול מה נסגר?

"אל תדאגו, לא באתי ללמוד, באתי לקחת כמה דברים מהלוקר של רוז כי היא חולה ואמרתי טוב נו נישאר להפסקה" הוא אמר, "ידעתי שמשהו פה מוזר" אמרתי לו, "רגע, אז ביקרת את רוז כבר מהבוקר?" ג'ייקוב שאל אותו, "ברור, היא חולה" הוא אמר בקול ברור, בהתחלה קצת התנגדתי לשילוב הזה, אבל עכשיו כשהם ביחד אני מבין עד כמה הם שילוב מושלם.

אחרי ההפסקה היה לנו אימון, ליאם הלך לרוזי, ובדרך למגרש ראיתי את הנסיכה שלי. זה היה נראה שהיא ממהרת מאוד, ולא הבנתי למה.

"תתקדם אני בא" אמרתי לגייקוב, הלכתי אחריה, לא כדי לעצור אותה, רק רציתי לבדוק למה היא כל כך ממהרת ואם היא בסדר.

הזוג המלכותי שליWhere stories live. Discover now