הזוג המלכותי שלי

עוד מדרגה

נ.מ יוליה

"יש לזה משמעות נסתרת" הוא אמר באותו זילזול ואני רק הנהנתי כתגובה,
"אבל בייבי באמת יש משהו מוזר בזה שאתה מציג אותי ככה ולא בשם שלי" קאי אמר לאוליבר בזמן שניסה לחבק אותו, "כן כנל" אמר ריף בהסכמה, "היא /הוא כבר יודע/ת איך קוראים לך, מה חשבת?" אני ואוליבר ענינו ביחד לבנים, "כמה זמן אתם מכירים אם אפשר לשאול?" ריף שאל בספקנות, "בטח שאפשר לשאול" אמר אוליבר והסתכל בשעונו, "עכשיו חצי שעה" הסתכלתי בטלפון שלי ועניתי במקומו במהירות, "אממ כן" אמר אוליבר וחיזק את דברי.

"אז איך הכרתם?" שאל ריף בהתעניינות תוך כדי שהושיב אותי על ברכיו באלגנטיות, "הוא פשוט התיישב לידי והתחלנו לדבר" השמטתי כמה קטעים בתשובתי אבל זה באמת מה שקרה בסופו של דבר, "בייבי אתה כזה רנדומלי" צחק קאי וחיבק את אוליבר, "שקט יש דברים שאתה לא יודע וזה לא נותן לך אפשרות לרדת עליי"  ענה אוליבר וגילגל את עיניו, "אפשר להגיד שהוא יותר בנאדם טוב מאשר רנדומלי" הגנתי על אוליבר בחיוך נבוך כשאני נזכרת למה הוא התחיל לדבר איתי, "תמיד אהבתי אותך יולי" אוליבר קפץ עליי בחיוך, "אתם מכירים חצי שעה" ריף אמר וכיחכח בגרונו, "אתה חייב להיתפס על פרטים?" שאל אוליבר באדישות והמשיך לחבק אותי.

"טוב, אם יורשה לנו, אנחנו צריכים להמשיך לרכל" אמר אוליבר ונופף להם עם ידו להתרחק, "ממש לא ממתק, אתה הולך לשיעור" אמר קאי ומשך את אוליבר לכיוון בניין בית הספר,
"כנל את נסיכה שלי" אמר ריף בחיוך והחזיק את ידי.

התקדמנו לכיוון הבניין יחד עם אוליבר וקאי, "נסיכה זה יפה" אמר לי אוליבר, "כן, חושב?" התגרה בו קאי, "לבנות, נסיכה זה יפה לבנות" אוליבר מיהר לתקן את עצמו, "גם ממתק זה חמוד" אמרתי לו חזרה, "נכון. אני המצאתי" אמר קאי בחיוך, "טוב ביי בייבי אני ויולי הולכים לשיעור" אמר אוליבר ורץ מהר לכיתה, "למה אתה גורר אותי איתך?" שאלתי באי הבנה "אנחנו" הסביר אוליבר והצביע על שנינו "באותה" המשיך את המשפט באיטיות "הכיתה" הוא הצביעה על דלת הכיתה עם שתי ידיו, "מה, אז איך לא ידעתי על קיומך??" שאלתי בהלם, "עברתי לפה כשהיית מאושפזת" הוא הסביר בפשטות ואני רק צחקתי, "מה מצחיק?" הוא שאל בניסיון להבין, "כלום" אמרתי והתקדמתי למקומי.

עד עכשיו כולם הלכו לידי על ביצים ואוליבר לא הוא מדבר איתי איך שהוא רוצה הוא מתנהג אליי כאילו אני בנאדם נורמלי. הוא לא מקטלג אותי כילדה עם ההפרעות אכילה, הוא מתנהג אליי כאל בנאדם רגיל עם קושי, כמו כל בני האדם הרגילים בכדור הארץ, לכולם יש קושי אבל העולם לוקח את הקושי הזה והופך את זה למה שאתה וזה לא נכון,  הוא גרם לי להבין שאני לא סתם הילדה עם ההפרעות אכילה. אני יוליה, וליוליה יש המון דברים והמון תכונות טובות וגם תכונות רעות, ליוליה יש גם קשיים וזה נורמלי. לכל בנאדם יש קושי וזה בסדר, פשוט צריך לשלוט בזה ולהבין שזה לא אתה, זה כן חלק בך ואתה צריך לקבל את זה, זה מצחיק כמה פחות משעה עם בנאדם יכולה לשנות אותך לטוב ולרע.