אהבה מהומרת לשנאה

פרק 12

ריידר-

"תודה שאת עדיין פה בשבילי." אני אומר לג'ניפר והיא מתיישבת על המיטה שלי. "עדיין פה בשבילך? אני תמיד אהיה." אני שוכב על המיטה ומניח את ידיי מתחת לראשי. זה לא מובן מאליו מה שהיא עושה בשבילי.

היא מוכנה להיות הבת זוג שלי למרות שאני לא אוהב אותה כדי לעזור לי להסתיר את הסוד שלי. זה התחיל עוד כשאני התאהבתי באוליבר, ג'ניפר הייתה ידידה שלי באותו הזמן.

פחדתי שההורים שלי יגלו שיש לי בן זוג. אמרתי לג'ניפר שאני אוהב את אוליבר ושההורים שלי יהרגו אותי אם הם ידעו את זה, אחר כך ביקשתי ממנה שתהיה החברה שלי רק כדי לכסות על הסוד שלי.

זה גבה ממנה מחיר שגרם לי להרגיש רע כל פעם מחדש, כמה פעמים התחילו איתה והיא דחתה אותם בטענה שיש לה בן זוג, שזה אני אפילו שאני לא אוהב אותה בצורה הזאת. אני מקווה שיהיה לה בן זוג מתישהו, היא שנים מוותרת על חיי הזוגיות שלה למען החיי זוגיות שהיו לי בעבר עם אוליבר.

"על מה אתה חושב ריידר?" ג'ניפר שואלת ושולפת אותי ממחשבותיי. "את מוותרת על זוגיות משלך בשבילי." אני אומר והיא מחייכת. "זה בסדר, זה לא שאני לא מתמזמזת עם גברים גם ככה." אני מגחך, המצב שלנו דפוק.

                                   ~

"בוקר טוב ג'ניפר." דרו אומר לאחר שרץ אחרינו וצמצם את הפער. ג'ניפר עוצרת במדרגות ואוחזת ביד שלי, היא יודעת מה דרו ושאר הקוטפים עושים לי. חוץ מאוליבר שאר הקוטפים מעוניינים בג'ניפר. זו עוד סיבה למה הם שונאים אותי. דרו, ביל ומייסון שונאים את העובדה שהומו הצליח לקחת להם את הנערה שהם אוהבים.

"מה אתה רוצה דרו? הבוקר היה הרבה יותר טוב אם לא היית פונה אליי." היא עוקצת ואני שומע נשיפות, "היא הורידה אותך." אני שומע את קולו של מייסון ומסתובב. רואה את ביל ואוליבר. כל הקוטפים כאן. אוליבר מסתכל על ג'ניפר בעיניים מלאות בשנאה ושאר החברים שלו מריירים כמו כלבים.

"מה איתך מייסון? מצאת כבר מישהי שתסבול את הנשיקות העלובות שלך?" חיוך עולה על פניו. "אני לא רוצה שתקנאי." הוא משיב לה ואני לוחץ על היד שלה, לא יכול לשמוע את הפלרטוטים העלובים שלהם. "תאמין לי מייסון, אני לא אקנא." היא אומרת ומסתובבת, אנחנו נכנסים לתיכון ואני רואה את קיל מדבר עם כמה בנות.

"נראה שיש כבר כמה בנות שמנסות לתפוס עליו בעלות, הוא שלי." ג'ניפר מסננת בכעס והולכת לשם בהליכה הכועסת שלה. אני צוחק מהאגרסיביות שלה. קיל שם לב שהיא מגיעה לעברו ואז העיניים שלו מתמקדות בי והצחוק שלי גווע. אנחנו מביטים אחד בשני ואז אני נדחף קדימה. "תראה לאן אתה הולך הומו." דרו אומר והקוטפים עומדים מולי.

"חתיכת בן זונה איך אתה יכול לנצל מישהי כמוה? אתה אוהב זין לא כוס, הומו." מייסון דוחף אותי. קיל מתחיל להתקדם לכיווננו והוא מתעלם מג'ניפר, "אני חושב שעדיף שלא תעשו את זה.." אני לוחש והנוכחות המאיימת של קיל מתקרבת. "מה אמרת הומו, אתה איימת עלינו?" אני מניד את הראש שלי ואוליבר מסתובב, שם לב שקיל מאחוריהם.

קיל תופס את הראש של מייסון ואת של דרו ומטיח אותם אחד בשני, שניהם נופלים לרצפה מיד לאחר מכן וביל שמסתכל מהצד מחוויר. מלא קולות של תלמידים מתחיל להישמע ברקע כשהם מבינים שהולך לקרות משהו.

אוליבר מסתכל לצדדים ומתחמק מכאן, ביל נותן לקיל אגרוף בחזה. קיל זוקר גבה ומשיב לו גם אגרוף בחזה רק שביל עף לאחור ונופל לרצפה. ג'ניפר מסתכלת עלינו בעיניים פעורות וקיל בא לפצות את הפה אך אני רץ מכאן במהירות ישר לשירותים. אני עובר דרך כל התלמידים ומרגיש שאני צריך רגע לנשום.

אני נכנס לשירותים, עומד מול המראה, פותח את הברז ושוטף את פניי. אני לא מפסיק לחשוב על קיל, על הגובה שלו, על שריריו, על מבטו החודר ועל חוסר הפחד שלו. מי הוא?

אני לוקח נשימה עמוקה מול המראה והדלת של השירותים נפתחת, אני מסתכל על קיל שנכנס. "אתה חלש." זה הדבר הראשון שהוא אומר. אני מסיט את המבט ממנו, הוא לא מחדש לי משהו. "תסתכל עליי." הוא פוקד בקול מצמרר וכך אני עושה בלית ברירה.

"מה הבעיה שלך פעם אחת להשיב למזדיינים האלה?" הוא שואל ואני משלב את הידיים שלי. הוא חושב שזה כזה פשוט? הם ארבעה ואני אחד, כל אחד מהם יותר חזק ממני. "תלך מכאן.." אני ממלמל והוא מצמצם את העיניים שלו.

"מה?" הוא שואל ופוסע לעברי, כל צעד שהוא לוקח לכיווני אני לוקח לאחור. מה הוא רוצה ממני?
"אתה אומר לי ללכת ולארבעת החלשים האלה אתה אפילו לא פותח את הפה? אתה לועג לי ריידר? ביד אחת אני יכול להרוג אותם." הגב שלי נתקע בקיר ואני בולע את הרוק שלי.

"א-אני לא מתכוון לזה ככה." הוא עומד מולי ומניח יד ליד הראש שלי, הקרבה שלו משפיעה עליי יותר מדי. "אני מבקש שתתרחק." השריר בזרוע שלו מושך את העין שלי. "מהם אתה ביקשת להתרחק או שכשהם מתעללים בך אתה נותן לזה לקרות?" הוא שואל ואני משפיל את המבט שלי.

הוא אוחז בגרון שלי ומכריח אותי להסתכל עליו. "כשאתה מדבר איתי, אתה מסתכל עליי. פאקינג מבין אותי?" אני מהנהן. "אם אתה יכול להגיד לי ללכת להזדיין אתה יכול לעמוד מולם." הוא אומר ואני זוקר גבה. "לא אמרתי לך דבר כזה."

"בפעם הבאה שאחד מהם מתקרב אליך, תן לו אגרוף לפנים או מכה חזקה לצוואר." קיל מייעץ לי ועוזב את הגרון שלי. "למה אתה עוזר לי?" אני שואל בכנות. "אני שונא לראות כמה שאתה חלש." אני לוקח נשימה עמוקה, צלצול של תחילת השיעור נשמע והוא מוריד את היד מליד ראשי, "הגיע הזמן להתחיל את היום." הוא אומר בקול מצמרר והולך מכאן.