אהבה מהומרת לשנאה

פרק 17

ריידר-

אני מתיישב בספסל מחוץ לתיכון, מהרהר על אירועי הבוקר. אני לא מצליח להבין איך אבא שלי מאשים שני נערים ברצח עתידי של תינוקות כי הם אוהבים אחד את השני? איך אמא שלי תומכת בדבריו ולמה היא בעצמה נגעלת מזה?

מה שקרה ערער אותי היום ומאז אני מרגיש לחץ בחזה שמכאיב לי, כמו דקירות בלב. לפעמים אני מסתכל במראה ושואל את עצמי, למה אני כזה? למה אני אוהב בנים ולא בנות?

הטלפון שלי מצלצל ואני רואה את השם של צג המסך, השם של ג'ניפר. היא התקשרה אליי כמה פעמים ולא עניתי לה. אני מכבה את הטלפון ושב להתעמק במחשבות שלי.

לפעמים אני עדיין שואל את עצמי למה אני חי, החיים שלי לא היו טובים. אני מנצל את החברה הכי טובה שלי כדי לרמות את ההורים שלי, האקס שלי נפרד ממני בגלל שנמנעתי ממין איתו והחליט להתעלל בי עם עוד כמה נערים כבר כמה שנים ואם ההורים שלי ידעו שאני הומו הם יהרגו אותי במקום. אני לא רואה את עצמי שמח בעתיד עם מישהו טוב. זו פנטזיה שלעולם לא תקרה.

"ריידר מה יש לך?" אני שומע את הקול של ג'ניפר והיא מתיישבת לידי על הספסל. אני לא יכול להסתכל עליה כבר, אני כבר מקרה אבוד אז בתור חבר אני גורר אותה איתי? "אתמול כשקיל פגע בדרו, איך הרגשת?" אני שואל בגלל שבעבר היה בין ג'ניפר לדרו מתח והוא נקטע בגלל שהיא התחילה לזייף איתי זוגיות.

"דאגתי לו, אני מצטערת אני יודעת שזה דבר נורא להגיד בגלל שאני יודעת מה הוא ושאר החברים שלו עושים לך." היא מניחה את היד שלה עליי ואני מעיף אותה. "את חושבת אולי שזה מגיע לי? כל הסבל שאני עובר? בעבר דרו אהב אותך, הייתם מאוד קרובים ואני מנעתי את הקשר שלכם בכך שנהיינו ביחד." אני קם מהספסל, לראשונה מביט בג'ניפר.

"כלום מזה לא מגיע לך ריידר, שום דבר מכל מה שעברת. אני בחרתי בסופו של דבר לזייף איתך זוגיות כי אתה הדבר הכי חשוב לי בעולם הזה ואני רציתי שתהיה מאושר עם אוליבר." היא קמה מהספסל ומנסה להתקרב אליי, אני נרתע לאחור. "ותראי איפה אנחנו עכשיו, אחרי שאוליבר מתעלל בי שנים עם דרו ושאר החברים שלו שבעניין שלך, ואנחנו עוד מזייפים זוגיות, מתי זה יפסק?" לפי המבט שלה איך לא יודעת איך לענות על זה.

"מתי אתה רוצה שזה יפסק?" היא שואלת בדאגה, להסתכל עליה ממשיכה לדאוג לי אחרי כל השנים האלה שאני מרגיש שכלאתי אותה זה הורג אותי מבפנים. "עכשיו, אני רוצה שזה יפסק עכשיו." אני מפנה לה את הגב, לא מצליח להסתכל לעיניה יותר.

"ריידר חכ-" אני מניד את הראש, "אנחנו צריכים הפסקה ג'ניפר, אנחנו נפרדים בתור זוג מזוייף ולוקחים הפסקה בתור חברים טובים. הגיע הזמן שתביני מה את רוצה לעשות בחיים שלך מאשר שתיפלי ביחד איתי." אני נכנס לתיכון, לא מביט לאחור.

אנחנו בני שמונה-עשרה, עוד רגע מסיימים תיכון ואז קולג', עדיין לא חשבתי על לאיזה קולג' ללכת או במה ארצה לעסוק שאהיה גדול. אני בטוח שגם ג'ניפר לא חשבה על זה בגללי.