אהבה מומרת לשנאה

פרק 13

קיל-

הבוקר כשהגעתי לא תכננתי שחמש בנות יקפצו עליי ויתקפו אותי בשאלות, זה היה בלתי צפוי. לא הצלחתי לשמוע את המחשבות שלי מבעד לקול הצפצפני והמרגיז שלהן. אפילו האנשים שעיניתי לא דיברו כל- כך הרבה והם עוד התחננו על החיים שלהם.

מה שמשך את תשומת ליבי מבעד לקולות שלהן היה הכניסה של ריידר. מתי שג'ניפר נטשה אותו והתקרבה אליי החבורת תלמידים הקיפה את ריידר והתחילו לדחוף אותו. ישר הנעתי את רגליי והתקדמתי לעברם, תשומת ליבו של ריידר הייתה נתונה לי אפילו שארבעה אנשים הקיפו אותו.

הם לא שמו לב שהגעתי, הפעולה הראשונה שעשיתי הייתה להטיח את ראשם של שני התלמידים שדחפו את ריידר והם נפלו לרצפה כמו בובות על חוטים מבלי שמישהו מחזיק בהן. זו הפעולה הכי עלובה שעשיתי אבל אני לא יכול לכרות להם אצבעות, לשבור להם את המפרקת או לשסף להם את הגרון מול כולם.

בסופו של דבר תפסתי את ריידר בשירותים, שיתפתי אותו במחשבות שלי ובכך שהוא חלש יותר מילדה. עכשיו אני חושב שדבריי חדרו לראשו בגלל שאני מרגיש את מבטו צורב את הכתף שלי במהלך כל השיעור. אני מסתובב כרגע, מוצא את ריידר מסתכל עליי וישר מסיט את המבט.

"משהו מעניין אותך יותר מהשיעור קיל?" המורה לפסיכולוגיה שואל. "כן." אני עונה לו מבלי יותר מדי זיוני שכל והוא מניח את הטוש לוח שלו. "אז קדימה, תכבד אותנו במה שמעניין אותך." הוא אומר אני שם לב שכולם מסתכלים עליי, אני קם כדי שכולם יראו אותי ומסתובב לעבר ריידר.

"המורה מזיין את השכל יותר מדי, הוא ציין שפסיכולוגיה הוא הכלי נשק הכי טוב להילחם במחשבות האדם ולהרעיל אותם." ריידר זוקר גבה ונראה מעוניין במה שיש לי להגיד. "הנשק הכי טוב הוא אלימות כי אם מישהו אפילו ינסה לדבר אני אחנוק אותו." אני פונה למורה שנראה מבועת וכועס בו זמנית.

"זה שאתה ממשפחת פשע לא נותן לך שום לגיטימציה לדבר אליי ככה, צא מהשיעור שלי." הוא אומר ואני פוסע לעבר הדלת, לא לפני שאני מגיע למורה. "משפחת פשע זו מילה יפה למאפיה, אני מניח שאתה מכיר אותי." אני פונה אליו, השולחן מפריד בינינו. "אני יודע שאתה האוכף."

זה מתחיל להיות מעניין, אני נשען על השולחן ומתקרב אל המורה יותר. "אז אתה יודע שאני יכול להרוג אותך לפני שתסיים להגיד את המילה פסיכולוגיה." הוא מתחיל להזיע ונוגע במצח שלו בלחץ.

"אתה חושב שאני לא אתן לך אגרוף שישבור לך את הלסת מול כולם?" הוא מניד את הראש שלו, "אני חושב שאיומים עובדים הרבה יותר טוב מפסיכולוגיה, אתה מסכים איתי?"

"אני מסכים איתך." הוא בולע את הרוק שלו, אני מסובב את הראש ומסתכל על ריידר שעסוק במחברת שלו. לפי איך שהיד שלו רועדת הוא מודע למתח שמשתרר ביני לבין המורה. אני מגחך והולך לכיוון הדלת, יוצא מהשיעור כפי בקשתו של המורה.

לפעמים אני מפתיע אותי כל פעם מחדש עם הריסון העצמי שלי.

~

ברגע שהשיעור נגמר אני רואה את כולם יוצאים מהכיתה, אני נשען על הקיר וכל התלמידים עוברים לידי, ג'ניפר שמה לב אליי ועומדת מולי עם ידיים שלובות. "כן ילדה?" אני שואל והיא מצמצמת את העיניים שלה לעברי.

"מי אתה?" היא שואלת בטון דורש, "מי אני?" לעזאזל כבר עניתי על זה מאות פעמים, אני פאקינג קיל. "אני חושב שהצגתי את עצמי כמה פעמים ביום הראשון שלי כאן ילדה." היא מפסיקה לשלב את הידיים שלה. פאק, אני צריך קצת חמצן לריאות בשביל לא לחנוק אותה.

אני שולף את הקופסת סיגריות שלי מהכיס וכך גם מצית, אני מדליק את הסיגריה ומכניס לפה, שואב את הטבק המנחם. "אסור לעשן בשטח התיכון, בפנים או בחוץ." המורה יוצא מהכיתה ומעיר לי, "זה פסיכולוגי המורה, אתה בעצם מדמיין שאני מעשן אבל אני-" בעצם, אין לי אפילו כוח לנסות להיות תלמיד רגיל.

"כן אני מעשן, אתה צריך להגיד תודה שהסיגריה שלי לא נמצאת בפי הטבעת שלך אבל אם תמשיך לחשוב שאני אחד התלמידים שלך אני אשרוף אותך בחיים." הוא מחוויר ומסתלק מכאן, "היית נראה ממש רציני," ג'ניפר אומרת ואני לוקח עוד שאיפה מהסיגריה.

"כי הייתי רציני, עכשיו ילדה. איפה החבר המאיים שלך?" ברגע שאני שואל את השאלה הזו ריידר בדיוק יוצא מהכיתה. הוא מסתכל עלינו ולא מתקרב, "הוא מפחד?" אני שואל בגלל המבט המבוהל שלו. "יש לו סיבה לפחד?"

"אני לא חושב שזה עניינך."

"אני אשאל שוב, מי אתה ולמה אתה מחלק פה איומים כמו ממתקים?" היא שואלת ואני לא יכול לעצור את הגיחוך שלי. "את כבר יודעת מי אני, למה את רוצה שאגיד את זה?" היא שולחת את ידה מאחוריה ולוקחת נשימה עמוקה, היא נתפסה.

"כי אני רוצה לדעת מה אוכף עושה בתיכון," אני מפסיק להישען על הקיר ומתקרב אליה, היא לוקחת כמה צעדים לאחור וריידר פוסע לעברנו במהירות. הוא מסתיר אותה מאחורי גבו ועומד מולי כמו גבר אבל מייד מתחיל להשתעל מהעשן של הסיגריה.

כמה חמוד. הוא לא יכול להיות ליד סיגריה.

"מה אתה רוצה ממנה?" הוא שואל בקול דורש, "בדיוק ריידר, פעם הבאה אל תשאל שאלות וישר תתן לי אגרוף לפנים או בעיטה לצלעות." פניו מתעוותות בבלבול, "יש לך בעיות, למה שאעשה את זה?" אני תופס את צווארון החולצה שלו ומקרב אותו אליי.

ג'ניפר ישר מנסה להוריד את האחיזה שלי ממנו וברגע שאני שולח אליה מבט מצמית היא קופאת כמו ילדה טובה. "כי אתה גבר, הסביבה גרמה לך להרגיש חלש אבל אתה לא. אל תיתן לה להגן עליך, אתה צריך להגן עליה." ריידר מהנהן ונשימותיו רועדות, הוא שוב מתחיל להשתעל.

אחד מהתלמידים שתקפו את ריידר מקודם מגיע לג'ניפר ואוחז ביד שלה, אני עוזב את ריידר, תופס את התלמיד מהגרון ומכבה את הסיגריה שלי על צווארו, הוא צורח ומתחיל להתגלגל על הרצפה. "פאק זה שורף!" הוא מיילל. "אלוהים, דרו!" ג'ניפר אומרת ואני הולך משם, אני רואה את המבט המסופק של ריידר כשהוא מסתכל על דרו סובל.

הוא ילד טוב, ככה לימדו אותו להיות. הוא צריך להיות יותר משוחרר, לנצל את הרגע שבו אחד מאלה שמתעללים בו נמצא ברצפה ולהכאיב לו. אבל יקח זמן עד שריידר יהיה בשל להשתחרר מההתנהגות הטובה והפחדנית שכובלת אותו.