פרק 6

978 132 209
                                    

קיל-

ברגע שהידיים של ריידר נכרכו סביבי אני רציתי לשבור אותן, זה היה מגעיל, יכולתי לדעת לפי האחיזה שלו בי כמה הוא חלש. זה שהוא בכלל נגע בי ויצא שלם הדהים אותי, אבל זה בגלל אוליבר, אחרת הייתי שובר לריידר את הידיים.

חזרתי לתיכון, אולי מיהרתי מדי ללכת מכאן, אין לי סבלנות לחכות לדברים אבל יש לי תחושה שיתחיל להיות פה מעניין.

רגע לפני שריידר נכנס לכיתה אני אוחז ביד שלו ועוצר אותו. "מ-מ..ה?" הוא רועד מפחד, חשבתי שזה יהיה הפוך, שהוא לא יפחד.

הוא חושב שלזרוק את אוליבר על שער זה מפחיד? עשיתי דברים הרבה יותר גרועים מאשר לזרוק מישהו כמו כדור. "אתה חושב שאני חלש?" אני שואל והוא פוער את העיניים שלו, הוא מניד את הראש שלו בפראות. "לא! איך הגעת למסקנה הזאת?" הוא בולע את הרוק שלו.

"אתה חושב שזה הדבר הכי קשה שאני מסוגל? להרים נער? אתה פאקינג לועג לי?" הוא מתחיל לרעוד, "אני לא.." הוא ממלמל. "אתה לא מה?" אני שואל בתוקפנות והוא מחוויר. "אתם נכנסים?" המורה מתערב. "רגע!" אני צועק על המורה והוא נבהל לשניה ומהנהן.

אני מוריד את התיק ממני. שולף את העט מתוכו ונותן לריידר. "העט שלך," הוא לוקח אותו ממני ונכנס בצעדים דרוכים לכיתה. אני מרים את התיק ונכנס אחריו, רואה כמה קטנים הצעדים שלו. פאק מה כואב לו לקחת את הרגל שלו יותר קדימה? אני משתלט על עצמי, אחרת אני אדחוף אותו והוא ימרח על הרצפה.

אני מתיישב במקום שהייתי בו מקודם וכך גם ריידר, יושב בסוף הכיתה במקומו. "הוא מורה של איזה שיעור?" אני שואל אותו למרות שהוא שני שולחנות מאחוריי. ריידר מתעלם ממני, אני יכול לראות לפי איך שהנשימות שלו האיצו שהוא שמע אותי. זו פעם שניה שהנמוך החלש הזה מתעלם ממני, הוא היחיד בכל עשרים שנות חיי שהעז להתעלם ממני.

אני אהרוג אותו.

"אני מורה לחינוך גופני ומי אתה תלמיד חדש?" הוא שואל ואני מסתכל סביב, לעזאזל אני צריך להציג את עצמי שוב? "אני קיל סנייפ." הוא צוחק, אני מצמצם את העיניים שלי מפני שלא אמרתי משהו מצחיק. "מה השם האמיתי שלך?" הוא שואל ואני מתאפק לא לתלוש לו את מיתרי הקול.

אני אצטרך להתאפק הרבה בימים האלה.

"זה השם האמיתי שלי." אני אומרת בלסת חשוקה והוא מבין את האיום בנסתר בקולי, המורה לוקח טוש ומתחיל לצייר מגרש. "זה המגרש שאותו אתם הולכים להקיף חמש פעמים. זה המבחן שלכם להיום, תמלאו בקבוקי מים ואפגוש אתכם ברחבה בעוד עשר דקות." הוא אומר וכולם קמים, ברגע שכולם יוצאים מהכיתה אני שם לב שאחד מהם עדיין מהסס.

ברגע שהעיניים שלי ננעצות בעיניים של ריידר הוא מחבק את עצמו, שילך להזדיין. אני יוצא מהכיתה ורואה שלושה נערים בחוץ, ברגע שאני יוצא הם נכנסים. "חכו! אני לא-" אני שומע את הקול של ריידר נקטע. אני מסתובב וחוזר לכיתה, רואה את שלושת הנערים מסתכלים על הרצפה.

"איפה אוליבר? מה עשית לו אנס הומו?" אחד מהם שואל ובועט בריידר, "אתם מתכוונים מה אני עשיתי לו!" אני נוהם, מושך את תשומת ליבם של המזדיינים האלה. שלושת הראשים שלהם מסתובבים ברגע, אני נכנס לכיתה ופוסע לעברם. "מי אתה תלמיד חדש?" אחד מהם מנסה לדחוף אותי.

זין, אני לא הולך להציג את עצמי בפעם השלישית היום.

אני דוחף אותו והוא מועד, נתקע בשולחן ונופל על הרצפה. אני שומע אותו נאנח מכאבים ומרגיש מכה חלשה בלחי, לפי היד הקפוצה של הנער שמולי הוא נתן לי אגרוף. "חלש." אני מאגרף את היד שלי ונותן לו גם אגרוף, הוא עף לרצפה, ליד ריידר.

"מה אתה הולך לעשות?" אני שואל את השלישי, הוא מסתכל סביבו, על החברים שלו. "תעזור לו לקום." אני מצווה עליו שיעזור לריידר לקום, הוא חושק את הלסת שלו. זה הדבר האחרון שהוא רוצה לעשות. "ביל אתה לא צריך-" ריידר בא להגיד, "שתוק!" אני קוטע אותו והוא נדרך.

"תעזור לו, עכשיו." ביל עושה כפי שאמרתי, הוא שולח את ידו לריידר ועוזר לו לקום, ריידר עומד על הרגליים שלו ואני שם לב לתנועה קטנה. לתנועה שבו ביל מהדק את האחיזה שלו על היד של ריידר ומכאיב לו קצת. אני ישר מתערב ותולש לו את האחיזה, אני כורך את היד שלי סביב הגרון של ביל וחוסם את נתיב הנשימה שלו.

קולות של חיות נפלטות מהפה של ביל ואני חונק אותו יותר חזק, הוא מיילל כמו חיה גוססת. אני מרגיש אחיזה רכה ביד האחרת שלי, זאת שלא חונקת את ביל. "חכה אנחנו-" ריידר אומר ואני עוזב את ביל, הוא נופל לרצפה.

אני תופס את צווארון החולצה של ריידר ומושך אותו מחוץ לכיתה, אני צריך לדבר איתו ביחידות. אני עוצר במקום כשאני מבין משהו, למה לעזאזל שאחפש כיתה? אני מוריד את היד מריידר והולך לשאר הנערים ברצפה.

אני אוחז ביד של נער ותופס עוד יד של נער, אני גורר אותם מחוץ לכיתה והם נמרחים ברצפה, ממש כמו מגב אנושי. ברגע שאני מול הדלת אני מעיף אותם. ריידר מסתכל עליי בעיניים פעורות ואני מתעלם ממנו. אני מסתובב ופוסע לעבר ביל, אני תופס את צווארון החולצה שלו ומרים אותו כמו שעשיתי לאוליבר, אני הולך איתו ליציאה של הכיתה וזורק אותו לבחוץ, ישר על אחד מהנערים.

אני טורק את הדלת, עכשיו נשארנו לבד, אני והפחדן הנמוך בשם ריידר, שמשום מה מקבל הרבה תשומת לב מכמה תלמידים מסויימים. ריידר נסוג לאחור ומנסה להימלט ממני. אני מתקדם אליו והוא מסתכל עליי במבט שדורש רחמים, פאק רחמים על מה? אני לא יודע מה יש לו, אבל אני לא מרחם.

אהבה מהומרת לשנאהWhere stories live. Discover now