אהבה מהומרת לשנאה

פרק 20

ריידר-

ברגע שהשיעור מסתיים אני מרים את התיק שלי והולך הכי מהר שאני יכול לכיוון הדלת, המורה הסבירה על איזו עבודה היא רוצה שנעבוד בזוגות וזה לא משהו שהייתי רוצה לעשות עם קיל. המשימה היא להכיר אחד את השני יותר טוב, את הנקודת מבט שלו. המורה רוצה שכל זוג יכתוב את הנקודת מבט של החיים דרך העיניים של הזוג שלו.

אני מרגיש נגיעה גסה בכתף ומי שנוגע בי מסובב אותי, "לאן אתה בורח בדיוק ריידר?" קיל שואל בקולו הגברי והמושך, "רחוק ממך." אני אומר והוא מגחך, "זה לא מצחיק, עכשיו תעזוב לי בבקשה את הכתף אני רוצה ללכת ולזייף את העבודה הזוגית שלנו." הוא חושק את הלסת שלו, אני לא מבין למה הוא עצבני.

"בשביל המשימה הזאת אתה צריך אותי, אתה צריך לדעת מה הנקודת מבט שלי על החיים." הוא אומר כאילו אני תלוי בו, שזה נכון אבל אני לא הולך להיות תלוי בקיל. "צריך לכתוב יותר מ1500 מילים ואתה תיתן לי רק שתי מילים, חסרי משמעות. אז אני אוותר." החיוך שלו נהיה רחב יותר, הוא חושף את הניבים שלו.

"אני אוהב את העקיצות שלך אבל אתה ממעיט בערך שלי, יש לי הרבה מה לומר על החיים." כל התלמידים כבר יצאו מהכיתה, נשארנו רק אני וקיל. אני מסיט את המבט, לא יכול להסתכל על שרירי הזרוע שלו שעליהם יש קעקוע של נחש, לא על הניבים של קיל כשהוא מחייך או על העיניים החומות-כהות שלו.

הוא לוחץ על הלחיים שלי וגורם לי להביט לו. "תסתכל עליי כשאני מדבר איתך בון," אני ממצמץ כמה פעמים בגלל הכינוי שלו. "בון?" אני שואל והוא דוחק אותי לקיר ונשען עליו כשאני מתחת לגופו. שרירי הזרוע והורידים שלו בולטים, גופו המוצק משאיר אותי כלוא תחתיו. "היום אני אאסוף אותך ונסיים עם המשימה הזאת, אתה חייב להיות ילד טוב ולהגיש אותה בזמן לא ככה בון?" אני חושק את הלסת, "לא באמת אכפת לך מזה."

"אתה צודק זה מעניין לי את הזין אבל גם אתה מעניין לי את הזין." אני לא מצליח לנשום אוויר צח בגלל שהגבריות של קיל אופפת אותי. אנחנו שומעים כחכוח גרון ומסתכלים לצד, אני רואה את ג'ניפר מסתכלת עלינו. קיל לוקח צעד לאחור וסורק אותי בעיניו, "אני אהיה איתך בקשר בון, כדי לך להיות זמין כשאני בא לאסוף אותך." הוא מסנן בלחש ואני מהנהן, "תשמרי עליו ילדה." הוא אומר לג'ניפר כשהוא עובר לידה ויוצא מהכיתה.

היא מסתכלת עליי במבט מבולבל, "תסכם לי הכל במשפט אחד." אני נאנח ומשפיל מבט, "הוא עושה לי את זה." היא מתחילה לצחוק ואני לא מבין מה מצחיק. "שמתי לב, ראיתי איך נהיית אדום." הלחיים שלי מתלהטות. "לא יצא לי לחשוב על אוליבר מאז מה שקרה עם קיל בשירותים." אני וג'ניפר יוצאים מהכיתה ביחד.

"אני לא מבינה איך אוכף נדלק עליך, זה נוגד את חוקי המאפיה." היא מהרהרת, "קשה לי להאמין שהוא מהמאפיה." אני אומר והיא זוקרת גבה, "ראית כמה הוא חזק, אתה יודע מה הוא עושה לכאלה שמתחמקים מהמאפיה?" היא שואלת ואני מהנהן, "אמרת שהוא אמור להרוג אותם."

"נכון, הוא הורג אותם בדרכים נוראיות. אני ממליצה לך להתרחק ממנו ריידר אבל עכשיו אחרי שהוא שם עליך עין, אני לא חושבת שזה יהיה קל." צמרמורת עוברת בי, אני גם לא חושב שאצליח להתחמק ממנו. "היום יש לי עבודה זוגית איתו והוא רוצה לאסוף אותי לבית שלו." ג'ניפר עוצרת במקומה.

"אתה ממש לא הולך לבית שלו, אי אפשר לדעת מה הוא מתכנן לעשות לך." כנראה להמשיך מאיפה שהפסקנו בשירותים. "אני יותר מפחד מלדחות אותו." הוא בטח יפרוץ לבית שלי ויקח אותי משם ובקלות ההורים שלי יבינו שאני הומו והחיים שלי יהרסו.

או שאבא שלי יאיים על קיל עם האקדח שלו ואז קיל ינסה לעשות משהו טיפשי ואבא שלי ירה בו. לא משנה מה קורה זה יגמר רע, קיל לא משאיר לי ברירה אלא להסכים לקח שהוא יאסוף אותי. "אין לך מה לפחד, תתקשר אליו עכשיו ותגיד לו שאתה לא מעוניין." משום מה אני לא רוצה להגיד את זה לקיל כי אני כן מעוניין.

"זה לא משנה ג'ניפר, אני אלך אליו היום, אני אעדכן אותך כשאהיה שם שלא תחשבי שהוא הרג אותי." אני אומר לה בחיוך, "טוב רק תיזהר, אם קורה משהו ישר תתקשר אליי." אני מהנהן, קיל מפחיד אותי, מלהיב אותי, גורם לי לכעוס, להידחק לקיר, אני יודע שיקרה בינינו משהו כשאגיע אליו.