אהבה מומרת לשנאה

פרק 11

קיל-

אני נכנס לבית שלי אחרי שהחיילים של אבא שלי ראו אותי, יכולתי לראות איך הפנים שלהם התעוותו בשאלה כשהם ראו אותי חוזר עם התיק הקטן על הגב שלי, בטח הם כבר שמעו מאיפה חזרתי. אני נכנס לסלון ומוריד את התיק לרצפה, לראשונה מזה שנים לא חזרתי כשדם של אנשים מותז על גופי.

"קיל אתה יכול לבוא למטבח?" אמא שלי קוראת לי ואני יוצא מהסלון ונכנס למטבח, רואה אותה מבשלת עם החיוך החמים שתמיד על פניה. "איך היה ביום הראשון שלך?" היא שואלת ומצחקקת, אני זוקר גבה בגלל הצחוק המתפרץ שלה. "אני מצטערת, לא חשבתי אי פעם שאגיד את זה. אבל באמת איך היה?" כשאני מבין שהיא רצינית אני מהרהר על זה לרגע.

התאפקתי לא לקחת את המספריים שריידר התעסק בהם במשך כל השיעורים ולתקוע אותם בגרונות של אנשים. השיעורים היו חסרי תכלית ומשעממים, הייתי יכול לעשות משהו שכן שווה את הזמן שלי כמו למחוק קיום מיותר של אנשים. "היה מעניין," אני משקר מפני שאני לא יודע מה להגיד. "מזל שאבא שלך לא הלך בשנות הנעורים שלו לתיכון כמוך, זה לא היה נגמר טוב." חיוך עולה על פניי כשאני מדמיין את זה.

הוא בטח היה הורג את כולם ושורף את התיכון, אני לא כמו אבא שלי. הוא יותר קשוח ואכזרי ממני ואין אף אחד ברמה שלו, הוא חסר סבלנות ולא יכול לסבול אנשים, הוא מעדיף לדבר איתם כשהם חצי גוססים או שהם מתים.

"איפה הוא?" אני שואל את אמא שלי והיא נאנחת, "קרתה תקרית היום ואבא שלך מטפל בזה." אני זוקר גבה בגלל הטון הקודר שלה, "מה קרה?" הסקרנות ננעצת בי. "היום כשהלכתי עם רוס לקניות בסופר אחד מהגברים 'בטעות' נתן לי מכה בשדיים כשעבר לידי." היא מסבירה וגופי מתמלא בזעם. ידיי מתכווצות לאגרופים.

"קיל זה בסדר, אל תכעס.." הטון העצוב שלה גורם לי לצמצמם עיניים ואז ההבנה מכה בי, נגעו בה במשמרת של רוס, אחד החיילים של אבא שלי. רוס הוא החייל שאבא שלי הכי סומך עליו וזה למה רוס השומר ראש של אמא שלי.

"הוא עדיין בחיים?" אני שואל ואמא מהנהנת, "זה בגללי, אני אמרתי לרוס שאני רגע חוזרת ושישמור לי את המקום בקופה." לפי פניה אכולות האשמה אני מסיק מזה שהיא לא גילתה לאבא על זה. "איך אבא יודע מה קרה?" היא מזעיפה את הפנים שלה. "רוס לא הקשיב לי ובסוף הוא עקב אחריי והבחין במה שקרה עם האיש, הוא בעצמו אמר את זה ללארק למרות שאני התחננתי שלא יגיד."

אני מהנהן בהבנה, לרוס יש את התכונה הכי חשובה שיש אצל בני האדם, נאמנות. רוס ומארק נאמנים לאבא שלי ברמה שימותו בשבילו, רוס יגיד לאבא שלי כל דבר למרות שזה יכול לעלות בחייו, בדיוק כמו שדיווח על הטעות שעזב את אמא שלי לבד.

"מה קרה לבן אדם שנגע בך?" אני שואל ואמא זוקרת גבה, אני יודע שהוא מת, השאלה שלי היא איך הוא מת. "אני לא יודעת בדיוק, רוס והאיש נעלמו מעיניי ואחרי דקה רוס חזר עם האיש על הכתף שלו כשעיניו פעורות לרווחה," היא מסבירה ואני מסיק מזה שרוס חנק את האיש למוות.