אהבה מהומרת לשנאה

פרק 14

קיל-

אני דופק על דלת ביתו של מארק, הדלת נפתחת ואני מוצא את טיאגו ללא חולצה עליו. "חזרת מהתיכון?" הוא שואל ואני נותן לו אגרוף ישר לבטן, אני נכנס לבית שלו והוא טורק את הדלת וטופח לי על הגב. "זה כאב." הוא פולט. "אתה מתחיל להיות רגיש מדי!" אני שומע את קולו של מארק.

אני מסתכל על טיאגו, הוא אמור להיות הקונסיליירי שלי כשאני אהיה הקאפו בדיוק כמו שאבא שלי הקאפו ואבא שלו הקונסיליירי אבל אני לא מצליח לראות את זה קורה, לטיאגו אין אחריות. "אבא אני לא רגיש פשוט לבן זונה הזה יש אגרוף מברזל!" אני הולך לכיוון הסלון, עובר ליד הספה ומתיישב עליה. "איך לי לועגים ואתה הקאפו העתידי שכרגע נמצא בתיכון." הוא מתלונן ומשתרע על הספה לידי.

שיערו החום נופל על עיניו והוא מעביר את היד בשיער, מזיז אותו לצד. אני מסתכל על הבטן שלו בצורה טובה יותר ורואה שרשום על גופו החטוב 'זונה'. "אל תשאל שאלות, הייתי שיכור. אני בעצמי לא יודע איך לענות על זה." הוא מניח את הרגליים שלו על הברכיים שלי ואני מעיף אותם ממני.

"מצאת נערת תיכון להיות איתה?" הוא שואל ואני מניד את הראש שלי. "אני לא הולך להיות עם ילדה ולבנתיים אני לא רוצה אף אחת." אני חי עשרים שנה ועד עכשיו אף אחת לא גרמה לי לרצות אותה או לזין שלי לעמוד. "ילדה? היא בטח תהיה בת תשע-עשרה או שמונה-עשרה ואתה מזדיין בן עשרים, אתה תהיה גדול רק בשנה או שנתיים." אני זוקר גבה, הוא נותן לי לעקוץ אותו בחופשיות מבלי שהוא שם לב.

"טיאגו אתה מתכנן להיות עם מישהי שקטנה ממך?" הוא בועט לי בחזה, "אתה יודע שלא." אני לועג לו ומארק מגיע אלינו, "הנה קיל זו רשימה של אנשים שצריך לטפל בהם, קח גם את הבן שלי, שיעשה משהו במקום שילך למועדון, ישתכר ויתן לאנשים לכתוב עליו זונה." אני לוקח את הרשימה מידו. מארק מסתכל על טיאגו בכעס.

"זה קורה," טיאגו מושך בכתפיו ומארק הולך לכיוון דלת היציאה. "תאפס אותו קיל," הוא אומר לי ויוצא מכאן. "נראה שאבא שלך כועס עליך." אני מסנן וטיאגו מתיישב בספה. "הוא כועס בגלל שאין לי חשק לקום בבוקר ולהגיד פאק איך בא לי לרצוח מישהו, כמו שלך, לאבא שלך ולאבא שלי יש." הוא לועג ואני מסתכל על הרשימה.

ארבעה גברים, יש לי את הכתובת ואת איפה שהם נמצאים בכל שעה בחיי היומיום שלהם. "אל תגיד לי שאתה שוקל את מה שאבא שלי אמר ברצינות, הרבה זמן לא היינו ביחד ואין לי כוח לצוד אנשים." אני קם מהספה, "אני אוכף, זו המחויבות שלי." אני אוחז בזרוע שלו ומעמיד אותו. "לא ככה תכננתי שהערב ילך." טיאגו נאנח. "שינוי תוכניות אבל לפני זה שים חולצה, אני לא הולך לרדוף אחרי אנשים עם מישהו שכתוב לו זונה על הבטן."

טיאגו עושה לי אצבע שלישית והולך לחדר שלו, התגעגעתי לזה, מאז שנכנסתי לתיכון לא ראיתי אותו. למרות שזה כמה ימים בקושי אבל הייתי רואה אותו על בסיס יום יומי.

~

אחרי שהרגתי שלושה גברים לא בדרך שרציתי, בגלל טיאגו שרצה שזה יסתיים מהר. אני נכנס לאחד המועדונים בעיר שהגבר הרביעי אמור להיות בו עכשיו. הוא חייב לנו מלא כסף וגם הוא אנס אחת מהחשפניות. העונש שלו יהיה יותר כבד משל האחרים. "אני לא הולך לראות את זה, אני חלש בקטע כזה ספציפי." טיאגו פולט בחרדה אחרי מה שסיפרתי לו שאני מתכנן לעשות לגבר ואני נותן לו אגרוף בכתף.

אסור להודות בחולשות וגם הוא גבר שהרג ועינה גברים בעבר. "אתה הולך לעשות את זה." טיאגו עוצר במקום ומניד את הראש שלו. "אין סיכוי, אני לא הולך להוריד לו את הזין. תסרס אותו אתה." זה אבוד מבחינת טיאגו לעשות פעולה כזאת. "אני אסרס אותו, תפסיק להתבכיין." טיאגו שולף סכין עם להב חדה שיכולה לשחוט עצמות ונותן לי אותה. אני לוקח את הסכין, מרים את החולצה שלי ושם אותה במכנס, מוריד את החולצה שתסתיר את הסכין.

"בהצלחה לך, אני אלך לראות מה יש לנשים להציע." טיאגו אומר והולך מכאן לחשפנית שרוקדת על עמוד, אני מזהה את הגבר שאני צריך לסרס. הוא יושב בספה ומניח את שתי הידיים שלו על שתי בנות שהדבר היחיד שיש עליהן זה חזיה ותחתונים קטנים. אני פוסע לעברם ומתיישב מולו.

עיניו מתעגלות כשהוא שם לב אליי אחרי מספר שניות, הוא שיכור. אני מצביע על הבנות, "לכו מכאן." אני מצווה עליהן והן עפות. הוא בא לקום ואני מניח את ידי על הכתף שלו ומושיב אותו בחזרה. אני מסובב את הראש ומחפש את טיאגו בעיניי, הוא מתמזמז עם מישהי, התעלמתי מהעובדה שהוא מצא אותה תוך כמה שניות.

אני מרים את ידי מספר פעמים, רומז לטיאגו להגביר את הווליום של השירים. מהמקום שאני בו אני יכול לראות את טיאגו מגלגל את העיניים שלו למרות שאנחנו רחוקים. הוא מרים את האישה והיא כורכת את הרגליים והידיים שלה סביבו. הוא הולך למקום של הדי ג'יי וגורם לו להגביר את המוזיקה.

עכשיו בקושי אפשר לשמוע משהו ואני בספק אם יסתכלו עלינו. "להתחיל עם הזין או עם הידיים?" אני שואל אותו והוא מנסה לדחוף אותי ולא מצליח. אין פה מלא מקום כדי שאוכל לזוז ואני רוצה לראות אותו מתפתל בייסורים וכאב, אני מעמיד אותו והוא נראה מבולבל, אני מתכופף ומרים אותו על הכתפיים שלי, הגבר בן שלושים וארבע ושוקל כמו פרה.

הוא לא שמן, אלא גבר מחוטב שאיבד את דרכו ומתחיל לאבד את המסה שלו. בכל מקרה הוא לא יאבד רק את המסה אלא גם את הזין, האצבעות והחיים שלו. הוא מתחיל לזוז כמו תולעת את הכתפיים שלי ואני הולך בנינוחות ליציאה האחורית, אני קורץ לטיאגו והמוזיקה נחלשת כשאני הולך ליציאה האחורית של המועדון.

אני פותח את הדלת, טורק אותה ורואה זוג מתמזמז בחוץ על קיר. "לכו מכאן!" אני שואג והם נעלמים תוך מספר שניות, אני זורק את הגבר על הפח הירוק והעצום וקול כאוב נפלט ממנו. הוא לא קם ונשאר ברצפה, טעות שלו. אני שולף את הסכין מהמכנס שלי.

"אז, איפה היינו?"