הארי התעקש שוב ושוב שאייזק יסיע אותו לבית הספר, אבל ג'ינג'ר התנגדה והציעה להסיע אותו בעצמה. הוא באמת לא היה מעוניין לשבת לצידה במכונית ולשמוע אותה ממשיכה לקשקש על הכתבה ועל העיתון. היא לא הבינה למה הוא שותק אבל כנראה הניחה שהיה פשוט עייף, לא מעלה בדעתה שהעובדה שהיא שכחה את מה שקרה בפאב לא אומרת שגם הוא שכח.
למעשה, היא התחילה לשכוח את האירועים מאותו הערב בדיוק כשהשיחה שלהם התחילה להתדרדר. לכן היא רק שיערה שהארי במצב רוח רע מן הרגיל וזה יעבור לו בקרוב. כל שהיא צריכה לעשות כרגע, זה להניח לו. והוא היה בסדר עם זה. הוא רצה שהיא תניח לו, אז הוא לא הבין למה היא זאת שמסיעה אותו לבית הספר.
למרות שהתנגד רבות, הוא בכל זאת מצא את עצמו יושב לצידה ומשקיף על הסביבה מבעד לחלון. הוא ראה כמה אנשים לבושים בבגדים ספורטיביים ורצים את ריצת הבוקר שלהם כשביד אחת הם מחזיקים בקבוק מים וביד השנייה נייד עם אוזניות שתחובות באוזניהם. אנשים אחרים היו הורים שהוליכו את ילדיהם לגנים ולבתי הספר היסודיים. היו גם כמה נערים שהחליטו לחרוג מן הנוהל ולהגיע לבית הספר ברגל. זה אכן בריא לסביבה.
הארי התלבט אם הוא היה מסכים להיראות בציבור כשהוא תחת מסווה, לבוש כמרסל, רק כדי שיוכל ללכת גם לבית הספר ברגל ולא לשבת עם ג'ינג'ר שנייה אחת נוספת במכונית. לכן, כשהוא יצא מהמכונית ונכנס אל בית הספר, הוא לא הצליח להתאפק ומיד חייך חיוך שנהרס בשניות כשנזכר שאין לו סיבה לחייך. הוא עדיין תחת מסווה.
והוא נשאר תחת המסווה אחרי יום ארוך שכלל תשע שעות לימוד. אף אחת מהשעות האלה לא הייתה כימיה, והוא ייחל למצוא את ספר הכימיה שלו בתוך הלוקר למרות זאת אבל התאכזב לגלות ששכח אותו בבית. אם היה מגיע עם המכונית שלו הוא היה יכול לאסוף את הספר במהירות בדרך אל אנאבל אבל מאחר וזו לא הייתה אפשרות, הייתה דרך נוספת. הארי פסל גם את הדרך הנוספת. אין מצב שהוא יבקש מג'ינג'ר להביא לו את הספר.
הארי החליט לא לספר לאנאבל שהוא שכח את הספר בבית. הוא לא רצה שהיא תקבע איתו ביום אחר כי היא הטרמפ שלו הביתה. אם היא הייתה מבטלת איתו וקובעת יום אחר מחדש, הוא היה צריך לחזור עם ג'ינג'ר חזרה הביתה והוא ידע שהיא לא תניח לו הפעם. הוא ידע שהיא לא תהיה מסוגלת להישאר דוממת למשך נסיעה נוספת.
אז רק כשהם הגיעו אל הבית של אנאבל הארי אישר לעצמו להתוודות. אנאבל בדיוק הניחה את התיק שלה על המיטה שבחדרה והתיישבה על המיטה כדי לפרום את הקשרים בנעליים שלה ולהוריד אותן. בזמן שהיא התעסקה בזה, הארי העיף מבט בחדר שלה. הוא היה מאוד מסודר.
על הקיר הלבן היו תמונות של אנאבל עם בני משפחה שונים, חברות, ואפילו בני זוג מהעבר. כל תמונה סימלה תקופה אחרת בחיה, וחוויה שונה. כל תמונה סקרנה את הארי והוא תהה מה הסיפור שעומד מאחורי כל תמונה. מתחת לגל התמונות הייתה המיטה הלבנה שלה, עליה מוצעים סדינים סגולים בהירים,שמיכה לבנה, ומפוזרות כריות סגולות ולבנות בחלק העליון של המיטה. לצידה הייתה שידה לבנה עם מנורה לבנה שלידה היה ספר סגור וסימנייה באמצע הספר. זה לא הפתיע את הארי שהיא טיפוס שאוהב לקרוא. הוא מיד הבחין בספרייה שממוקמת מול המיטה שלה, שם היו חומרי הלימוד שלה, המחברות, כלי הכתיבה וכל ערימות הספרים שלה.
YOU ARE READING
Undercover
Fanfictionהארי סטיילס הוא עיתונאי בן עשרים ושלוש שמתבקש לחזור חמש שנים אחורה, לשנה האחרונה שלו בתיכון אבל עם שינוי קל. הוא לא חוזר לתיכון כהארי אלא כמרסל, דמות מזויפת, בדיונית שהומצאה על ידי צוות העיתונאים במסגרת הכתבה שעליו להגיש. הארי או אולי מרסל, צריך ל...
