"אתה כבר מאחר בשעתיים, השיעור הבא שלך הוא כימיה" אמרה ג'ינג'ר.
"אני לומד כימיה? אהבתי את המקצוע הזה בתיכון" חייך הארי.
"אז אני מקווה שאתה זוכר משהו בגלל שאתה חייב להצטיין בשיעור,אל תשכח מי אתה."
הארי החזיר את מבטו אל המכונית וסרק אותה בפעם השנייה, "איך אפשר לשכוח?" למרות שבליבו הוא התפלל לשכוח. הוא לא הסתדר עם המראה החדש והתדמית החדשה והוא רצה לחזור להיות הארי. הוא רצה להיות בעל קסם על בחורות, והוא רצה להסתובב עם הבחורים, הוא התרגל להיות בין שורת המקובלים. והוא תהה האם משקפיים ומכונית חדשה עומדים לשנות את כל מה שהשיג בתור הארי עד כה. הוא נשאר עם אותה האישיות ואותן תכונות אז אולי הוא בכל זאת יצליח להשתלב, הוא עדיין מגניב. אבל מגניב בתחפושת.
"הארי" ג'ינג'ר הזכירה לו שהוא עדיין מי שהוא ושום דבר לא יילקח ממנו. "תעשה לי טובה" אמרה, הוא הנהן עוד לפני ששמע מה הטובה שהיא מבקשת, "אל תתרחק מצרות" אמרה.
לא צריך לבקש ממנו פעמיים. הוא מעולם לא התרחק מהן אבל עד עכשיו הייתה לו את האפשרות להגיב בחזרה ולהגן על עצמו, כחנון הוא לא יוכל לעשות את זה. הוא יצטרך להישאר ולסבול את כל מה שעולה על דעתם. אין לו את האפשרות להחזיר, וזה יכול להיות החלק הקשה ביותר בתחפושת הזאת. או שזה מה שהארי לפחות חשב.
המחשבות המשיכו להתרוצץ בראשו כשג'ינג'ר השמיעה שוב את קולה, "אתה מאחר" הזכירה לו, "כדי שתצא לדרך הארי. אבל תהיה זהיר,גם בדרכים וגם עם האוזנייה" להארי הייתה הרגשה שהיא איחלה לו להיות זהיר יותר עם האוזנייה מאשר בדרכים אבל אולי זאת הייתה ההרגשה הפרטית שלו, "אנחנו שומעים הכל ואנחנו רואים הכל" הזכירה. הארי הוריד את מבטו אל החולצה שלו, שבתוך הכיס שלה, הייתה מצלמה מזערית וקטנה. "כל מה שנשאר זה לאחל לך בהצלחה" חייכה.
ועם החיוך הזה,כמחשבה אחרונה, הוא עזב את האזור יחד עם המכונית החדשה שלו. הוא ידע שהם לא החנו את המכונית שלהם קרוב מידי אל התיכון כי תלמידי התיכון היו צריכים לראות את הארי מגיע עם המכונית החדשה שלו, הם היו צריכים לקנות את הסיפור הזה. וכדי להקל עליהם לקנות את הסיפור הזה הארי הדליק את הרדיו המחובר אל המכונית החדשה, מנסה לדלות מידע חדש על עדכונים יומיומיים.
פוליטיקה.
מזג האוויר.
ספורט.
כלכלה.
הנושאים החלו להתערבב בראשו וכל מה ששמע בדקות האחרונות במשך הנסיעה איים להיעלם כאילו מעולם לא היה. אז הוא הנמיך את הרדיו והחל לחפש דיסקים במכונית כדי שיוכל לשמוע מוזיקה. אבל כל הדיסקים נשאו מוזיקה ישנה. להקות ישנות וזמרים ישנים, ברור שהם עדיין ידועים ומוכרים אבל הם לא המוזיקה היומיומית שהארי רגיל לשמוע.
YOU ARE READING
Undercover
Fanfictionהארי סטיילס הוא עיתונאי בן עשרים ושלוש שמתבקש לחזור חמש שנים אחורה, לשנה האחרונה שלו בתיכון אבל עם שינוי קל. הוא לא חוזר לתיכון כהארי אלא כמרסל, דמות מזויפת, בדיונית שהומצאה על ידי צוות העיתונאים במסגרת הכתבה שעליו להגיש. הארי או אולי מרסל, צריך ל...
