אנאבל והארי מעולם לא היו דומים יותר, או לפחות מעולם לא היו מצויים במצב דומה יותר. אנאבל נאלצת להתמודד עם גילויי האהבה שהחבר הכי טוב שלה חשף בפניה, בזמן שרגשותיה להארי מתבהרים, ואילו הארי נאלץ להתמודד עם היותו מושא האהבה של מי שהפכה להיות החברה הכי טובה שלו, בזמן קצר יחסית, אך מספיק ארוך בכדי שתתאהב בו.
פרט שולי קטן קטן: הוא לא מאוהב בה חזרה.
"אני לא יכול" הארי נאנח כשהניח את ידו על לחיה כדי לנתק את שפתיה משלו בעדינות. הוא גילה ששפתיה רכות ומעודנות לנשיקה אך מטריפות את החושים כשהעניינים עלולים להתלהט. היא בהחלט יודעת כמה טריקים, וכך גם הלשון שלה. טעם שפתיה נשאר על שלו כשהוא העביר במהירות את לשונו על שפתיו ולקח נשימה עמוקה, שואב את חלקיקי הריח שלה שמתפזרים באוויר.
ג'ינג'ר הביטה בו מספר שניות נוספות לפני שהשפילה את מבטה, "הייתי חייבת" היא לחשה בטון מבויש, לא מתגאה במעשה שעשתה. היא לא תגיד את זה בקול, אבל היא גם לא מתחרטת על המעשה.
הארי הניח את אצבעו מתחת לסנטרה של ג'ינג'ר והרים את מבטה באיטיות והיא גמעה רוק לנוכח מעשהו, "אני יודע" החזיר בטון מבין. הוא לא התכוון לשחרר אף קיטור, גערה ואפילו לא הערה. הבחורה שעמדה מולו נתונה לטלטולים וחוסר יציבות בעולמה הפרטי, היא שברירית יותר מתמיד, ומאוהבת בנוסף לכל. "ואני הייתי חייב לעצור את זה. אני לא יכול לאפשר את זה."
"אני יודעת" היא הניחה את ידה על שלו, אחזה בה והרימה אותה מלחיה עד שהובילה אותה חזרה אל צידי גופו, אבל זה לא יצר מרחק ביניהם, עד שהוא לקח צעד לאחור וגירד בעורפו. "לא הייתי צריכה לעשות את זה" היא כיווצה את גבותיה, "זאת הייתה טעות, בבירור."
ג'ינג'ר הסתובבה ואף פנתה אל הדלת כדי ללכת אבל הארי הקדים אותה בצעד אחד, ותפס במפרק ידה כדי לסובב אותה חזרה אליו. "הי" הוא מלמל, "ההפסד כולו שלי" הוא הבהיר לה.
אומנם היה ברור לו כשמש שהוא גם מרוויח, את אנאבל כמובן, אבל אלו לא היו המילים שג'ינג'ר הייתה צריכה לשמוע והוא רצה נואשות להגיד לה את המילים הנכונות.
"אני יודעת מי באמת מפסיד כאן" הרמז היה ברור, "אבל תתעסק במי שמרוויחה, תתעסק באנאבל" היא הוסיפה לפני ששחררה את אחיזתו מידה. הארי מיהר להתקדם לפניה ונעמד מולה, עוצר אותה במקומה.
"אנחנו בסדר?" הוא שאל.
"אנחנו נהיה בסדר" היא אמרה וחיוך דק עלה לשפתיו, "ואני מקווה שגם אתה ואנאבל תהיו בסדר" עקפה אותו בפעם האחרונה והמשיכה ללכת. היא הותירה אותו לחשוב על מילותיה האחרונות.
אני מקווה שגם אתה ואנאבל תהיו בסדר.
"שיט" הארי מלמל לעצמו, "אני צריך לספר לאנאבל על הנשיקה?"
YOU ARE READING
Undercover
Fanfictionהארי סטיילס הוא עיתונאי בן עשרים ושלוש שמתבקש לחזור חמש שנים אחורה, לשנה האחרונה שלו בתיכון אבל עם שינוי קל. הוא לא חוזר לתיכון כהארי אלא כמרסל, דמות מזויפת, בדיונית שהומצאה על ידי צוות העיתונאים במסגרת הכתבה שעליו להגיש. הארי או אולי מרסל, צריך ל...
