היומיים הבאים היו החופשה שהארי חיכה לה. יומיים שלמים שבהם הוא לא התקרב אל כל המכשירים הטכנולוגיים שדרכם הוא מתקשר עם ג'ינג'ר, יומיים שלמים בלי הלבוש של מרסל והג'ל שמתחיל לעצבן אותו, יומיים בלי השיגעונות של בית הספר ובלי הדרמות שלא נגמרות. הוא היה אסיר תודה על כך שהגיע סוף השבוע והוא יכול היה לנוח במשך היומיים האלה. הוא לא החליף את הטרנינג שלו, ונשאר בחדר שלו עם המחשב הנייד שלו והתעדכן ברשתות חברתיות למיניהן. הוא נמנע מלפתוח דף ריק של תוכנת הוורד כדי לכתוב את הכתבה.
הכתבה השטותית הזאת שהוא מתחיל להתחרט עליה.
הוא רק קיווה שהכתבה הזאת תהיה גמורה כבר רק כדי שהוא יוכל לזכות בהטבות ולחזור להיות מי שהוא. זה היה מעט אנוכי אבל הוא תמיד דאג לעצמו תחילה, ורק אחר כך דאג לסביבה שלו. הוא התחיל את הכתבה הזאת מלכתחילה רק בשביל עצמו. זאת הייתה ההזדמנות שלו לפרוץ בעולם העיתונות.
לצערו, זאת הייתה גם ההזדמנות של ג'ינג'ר, אז הוא היה צריך להמשיך לנסות לסבול אותה בתקופה הקרובה. הוא נאנח והצמיד את ראשו אל הקיר הצמוד אל מיטתו מיד כשעברה בראשו המחשבה שהוא צריך להתעמת איתה ביום למחרת. הוא יהיה צריך לתת לה הסברים בנוגע להתנתקות שלו ממנה כשבילה אצל אנאבל. וגם כשניצל את סוף השבוע ואת החופשה מבית הספר כדי להמשיך את ההתנתקות הזאת ממנה.
כמובן שהוא יכול לעשות את זה והוא לא חייב לה שום הסברים. הוא לא חייב להמשיך את התפקיד שלו כעיתונאי שעות נוספות והוא לא חייב לקחת את המכשירים הטכנולוגיים האלה איתו לכל מקום שהוא הולך. אומנם הוא מחויב להסתובב איתם בבית הספר אבל בזה זה נגמר. כל עוד הבית של אנאבל מחוץ לתחומי בית הספר אז יש לו את הזכות לנתק אותם ממנו. פרויקטים בכימיה מעולם לא נכללו בעסקה.
וביום למחרת, הוא אכן הציג בפניה את כל הטיעונים האלה. היה להם דיון ארוך שגלש אל שעות הלימודים של הארי אבל ג'ינג'ר לא ויתרה לו והוציאה את כל העצבים שצברה במשך היומיים האחרונים. למרות שהיה מחובר לרשתות חברתיות ביומיים האלה, הוא לא ענה להודעות שלה, לא חזר אליה אחרי שפספס את השיחות שלה. אבל שוב, יש לו את הזכות לנוח בסוף השבוע.
"אנחנו מתעדים את הכתבה הזאת במשך פחות משבוע הארי, זה לא יכול להיות שתתחיל לקחת את העניינים לידיים שלך!" ג'ינג'ר שילבה את ידיה וכיווצה את גבותיה.
"אני לא יכול לעשות כל דבר שאת אומרת. אני לא הבובה המזוינת שלך" למשמע דבריו של הארי, ג'ינג'ר הרימה את גבותיה והביטה בו בפליאה. היא הייתה משותקת מדבריו והמילים נעצרו בגרונה, אז הוא המשיך, "אם את יכולה לעשות את זה טוב יותר ממני אז למה לא נכנסת לבית הספר הזה בעצמך? הרי אני בטוח שזה קל יותר מאשר לשלוח אותי לשם, וגם אבא שלך מנהל את המקום."
YOU ARE READING
Undercover
Fanfictionהארי סטיילס הוא עיתונאי בן עשרים ושלוש שמתבקש לחזור חמש שנים אחורה, לשנה האחרונה שלו בתיכון אבל עם שינוי קל. הוא לא חוזר לתיכון כהארי אלא כמרסל, דמות מזויפת, בדיונית שהומצאה על ידי צוות העיתונאים במסגרת הכתבה שעליו להגיש. הארי או אולי מרסל, צריך ל...
