אנאבל הטתה את ראשה הצידה והשעינה אותו על כתפה. אלה היו שניות שבהם העולם עצר מלכת והארי ניצל אותן על מנת לסרוק את הבחורה שניצבה לנגד עיניו. היא לבשה מכנס ג'ינס שחור שתאם לנעליים בצבעו. החולצה שלבשה, צבעה היה בורדו, והיא הייתה בעלת גזרה צמודה, שהחמיאה לגופה של אנאבל וחוללה פלאים. שרוולי החולצה היו ארוכים ועליהם היו חורים שווים לאורך כל השרוולים. היא משכה לא מעט מבטים אליה, ומבטו הנעול של הארי היה אחד מבין רבים.
הארי גירד בעורפו לפני שצעד לכיוונה, והופתע לגלות שהיא לא נרתעה לאחור אך אולי זה היה בגלל שאילו הייתה זזה בתנועות חדות, כוס הקפה שלה הייתה נשפכת על הלבוש שלה. "יש לי כל כך הרבה דברים להגיד לך" הוא הבהיר, "אבל זה ייאלץ לחכות לתזמון טוב יותר" הודיע. "אני מצפה לפגוש אותך בקרוב" הוא ניצל את העובדה שלא יכלה לזוז, התקרב צעד נוסף ונשק על מצחה שנייה לפני שהסתובב על עכבותיו ופנה להיכנס אל הבניין.
הוא אפילו לא חיכה למעלית, ומיד פנה אל חדר המדרגות והגביר את מהירותו כשברקע נשמעות אנחות דרך האוזנייה שלו. הקולות האלה הובילו להגברת הקצב, כך שהארי נמצא בתאוצה מלאה כשפתח את דלת הכניסה במהירות וצפה בתרחיש שעד כה היה מתואר בראשו.
נשימותיו של הארי תפסו תאוצה, גבותיו התכווצו ולסתו ננעלה. אגרופיו השתחררו כשהניח את ידיו על גבו של טראביס ומשך בחולצתו עד שהרחיק אותו לחלוטין מקרבתה של ג'ינג'ר. ג'ינג'ר הבחינה בהארי וכמעט מעדה לאחור, היא הצמידה את ידיה אל גופה בניסיון לכסות את החזייה שטראביס הספיק לחשוף. ידיה רעדו ולעיתים גם הלסת שלה. היא לא טרחה כלל לנגב את דמעותיה ונאלצה לצפות במאבק השניים למרות הטשטוש.
הארי, שתחילה הצמיד את טראביס אליו על ידי משיכת חולצתו, עזב את האחיזה בעודו מטיח אותו לקיר הקרוב. "יש לך הרבה מאוד בעיות" הוא מלמל לפני שהרים אותו שנית, "ואחת מהן היא העובדה שאתה פשוט חולה נפש" הארי הצמיד אותו אל הקיר בעוד הוא עומד מולו, "אבל אני מתכנן לשלוח אותך לבית משוגעים, מיד אחרי בית החולים" הוא הטיח את אגרופו היישר על טראביס. גולגולתו של טראביס נשמעה נחבטת בקיר.
הארי הניח את ידו על חזהו של טראביס על מנת להשאיר אותו צמוד לקיר כשהוא התכונן להניף אגרוף נוסף. בעוד שאגרופו היה באוויר הוא שמע את טראביס נרתע ועוצם את עיניו.
הארי גיחך, "אתה עוד תתחנן שאפסיק" הוא הבטיח לפני שהטיח את אגרופו על פניו. "אני מניח שאני בסך הכל רוצה להפוך את השנאה שלך אליי למוצדקת. אני נותן לך סיבות אמיתיות לשנוא אותי" הארי משך בכתפיו. הוא הבחין בסימן שהשאיר סביב עינו השמאלית של טראביס, ובאפו המדמם. אבל הוא תכנן לחוש סיפוק גדול יותר.
"יש לי-" טראביס גמע רוק, "יש לי את הסיבות שלי."
"ואיך הן בדיוק כוללות את אנאבל וג'ינג'ר?" הארי הרים את קולו. "אם יש לך עניינים לא סגורים איתי אז אני הכתובת שלך" הארי הבהיר, "אבל התכנית שלך הייתה לפגוע באנאבל? לאנוס את ג'ינג'ר?" הארי הידק את האחיזה בצווארון של טראביס, "התכנית שלך הייתה לפגוע בשתי הנשים הכי חשובות לי?" הארי עזב את התפיסה והתרחק כמה צעדים לאחור. הוא העביר את שתי ידיו בשיערו בכעס כשעמד בצידו השני של החדר.
YOU ARE READING
Undercover
Fanfictionהארי סטיילס הוא עיתונאי בן עשרים ושלוש שמתבקש לחזור חמש שנים אחורה, לשנה האחרונה שלו בתיכון אבל עם שינוי קל. הוא לא חוזר לתיכון כהארי אלא כמרסל, דמות מזויפת, בדיונית שהומצאה על ידי צוות העיתונאים במסגרת הכתבה שעליו להגיש. הארי או אולי מרסל, צריך ל...
