הארי בהחלט לא חשב שישוב לחזור לריבר וואלי, אבל בכל פעם כל הדרכים מובילות אותו אל התיכון הזה. הפעם, תכלית הביקור הייתה חיובית לחלוטין, הוא הגיע לאסוף את אנאבל מבית הספר.
אילו הוא רק היה יודע שהביקור הזה לא יישאר חיובי לאורך זמן.
הארי חנה לצד בית הספר. בלחיצה אחת, הוא גלגל את חלונו ונחשף למשב הרוח. הוא הגביר את המוזיקה במידה הנכונה על מנת לא להפריע לתלמידים הנמצאים בבית הספר, שאחת מביניהם הייתה אנאבל, החברה שלו. לעזאזל, זה מתגלגל כל כך טוב על הלשון- החברה שלו.
צמד המילים האלו העלה חיוך על שפתיו והוא מיד הרכין את ראשו באוטומטיות עקב הבושה, כאילו מישהו צופה בו. הוא עדיין לא התרגל לכך שאף אחד לא צופה בו. הוא לא התרגל לכך שג'ינג'ר לא מתערבת ולא מחטטת בענייניו הפרטיים. הוא לא התרגל להיות בלעדיה.
המחשבה הזאת החליפה את חיוכו באנחה ממושכת. הוא הרים חזרה את ראשו והביט בהשתקפותו שנחה על המראה, זה היה הארי שלא יכל בלי ג'ינג'ר. הוא הוציא את הנייד שלו מכיסו כדי לשלוח לה הודעה והתכונן להקליד, אבל בדיוק אז הוא כיבה חזרה את המסך כששמע את הצלצול מעיד על סיום השיעור.
הוא הניח את הנייד על המושב לצידו והרים את מבטו כשהבחין בתלמידים שעוזבים את בית הספר. חלקם היו בקבוצות, חלקם ביחידים. את חלקם הוא זכר בתור מרסל, חלקם זכרו אותו בתור הארי. אבל אף אחד מהם לא עניין אותו מלבד הבחורה שהתקדמה באיטיות יחסית אל השאר ששמחו לצאת מבית הספר. היא החזיקה את הספרים שלה וסידרה את כתפיית התיק שלה על כתפה לפני שהרימה את מבטה אליו, הבחינה בו וחייכה. היא הורידה את מבטה אל ספריה כדי להכניס אותם אל ילקוטה ומבטה נשאר מורכן לאורך כל התהליך. היא מעט הסתבכה עם הרוכסן אבל לבסוף כשפתחה אותו היא החליקה את הספרים פנימה, היא סגרה את התיק , אמנם לא הספיקה להרים את מבטה למרות שהתכוונה לעשות זאת. היא נתקלה בגוף כבד, מעדה מעט אחורנית, וגילתה שכתפיית התיק שלה התגלגלה והתיק שלה נפל על הרצפה. היא לא הספיקה להרים את מבטה כדי לגלות למי שייך אותו הגוף בו נתקלה, אלא מיד התכופפה כדי להרים את הילקוט.
היא הרימה את מבטה, וכשזיהתה את קרטר היא מיהרה להרים את התיק, ולגרור אותו אחריה.
הארי הבחין במפגש המיוחל של שניהם.
"את בורחת מחשש שאנשק אותך שוב?" קרטר שאל ועצר את התנועה שלה. היא הסתובבה חזרה אליו והביטה בו, כמעט משותקת. "אם זו הסיבה, אז אני מבטיח שלא אעשה את זה" הוא הרים את ידיו באוויר, מביע את חפותו. "אני לא מנשק בחורות של אחרים" הוא הוסיף, מבהיר לה שהוא הבחין במכונית של הארי, ואין סיבה שתכחיש.
"זה לא עצר אותך בפעם הקודמת" היא מלמלה.
"אל תטעי" הוא כיווץ את גבותיו, "הייתם בהפסקה, נישקתי אותך כשלא היית שייכת לאף אחד."
YOU ARE READING
Undercover
Fanfictionהארי סטיילס הוא עיתונאי בן עשרים ושלוש שמתבקש לחזור חמש שנים אחורה, לשנה האחרונה שלו בתיכון אבל עם שינוי קל. הוא לא חוזר לתיכון כהארי אלא כמרסל, דמות מזויפת, בדיונית שהומצאה על ידי צוות העיתונאים במסגרת הכתבה שעליו להגיש. הארי או אולי מרסל, צריך ל...
