מאז שהארי החל ללמוד מחדש בריבר וואלי הוא לא היה אפילו פעם אחת באולם הכדורסל, אבל בפעם הקודמת שבה למד בבית הספר הזה הוא היה מבלה במגרש הכדורסל יותר משבילה בבית שלו. הארי היה מהשחקנים הטובים ביותר שידע בית הספר/ הוא התאמץ והשקיע את רוב הזמן שלו בנבחרת הכדורסל בדיוק כמו שהוא משקיע בעיתונאות ובעבודה שלו. הדבר היחידי שהארי אולי מעולם לא השקיע בו היה מערכות יחסים.
אולי מעולם לא הייתה מישהי ששווה את ההשקעה.
השקעה כמו שהשקיע בכדורסל. הוא היה כוכב הנבחרת והתמונות שלו היו תלויות בכל בית הספר, אבל כולן התחלפו עם השנים בתמונות של כוכבים אחרים ועכשווים. הארי זיהה את תמונתו של דילן שהייתה תלויה על הקירות.
"הוא ישחק היום?" הוא שאל את אנאבל כשחלפו מול התמונה.
"לא" אנאבל ענתה. "נלסון ממש לחוץ כי הוא תופס את העמדה של דילן" היא הוסיפה.
"למה הוא לחוץ?" הארי כיווץ את גבותיו.
"הניצחון או הכישלון תלוי בו" היא הסבירה.
הארי לא יכול היה לחלוק על דעתה כי הוא ידע שהיא צודקת. למרות שנלסון הוא שחקן אחד מבין רבים, אם הוא תופס את העמדה שכולם שואפים אליה אז הוא אוטומטית האחראי. כל אחד בנבחרת, כולל נלסון, הוא בעל הכוח להוביל לניצחון ויחד עם זאת לכישלון. הארי גילה שזה התפקיד של דילן בנבחרת הזו, אבל מסיבה מסוימת הוא מפקיר את הקבוצה ונלסון מחליף אותו.
"הוא יהיה בסדר" הארי אמר, "הוא לובש את הגרביים הלבנים" הוא חייך.
אנאבל חייכה בתגובה לפני שהיא עצרה ליד הכניסה לאולם. היא הביטה מעבר לכתפו של מרסל וכיווצה את גבותיה, והוא חזר אחרי פעולותיה. שניהם הביטו בשרלוט מתקרבת אל הכניסה של אולם הכדורסל.
"מה היא עושה כאן?" אנאבל שאלה. "דילן לא משחק" היא אמרה.
הארי משך בכתפיו, "אולי היא נאמנה לקבוצה של דילן" הוא הציע.
"הנאמנות היא לא הסוד שבמערכת היחסים שלהם, אלא הנתינה" ג'ינג'ר אמרה משפט שהיה בעל משמעות כפולה, ובעל יכולת לגרום לשפתיו של הארי להתעקל לחיוך.
בניגוד להארי, מבטה של אנאבל היה רציני. היא עקבה אחרי שרלוט במבטה עד ששרלוט נכנסה אל האולם. אנאבל נכנסה מיד אחריה והארי הלך בעכבותיה. שרלוט עלתה במדרגות עד שהחליטה לפנות ולצעוד לאמצע השורה,שם היא התיישבה ליד דילן.
הארי כיווץ את גבותיו, "מה הוא עושה כאן?" שאל. הרי דילן לא משחק במשחק מול ריינג'רס שמתנהל בעוד כמה דקות.
"הוא בא לצפות במשחק במקום להשתתף" הודיעה ג'ינג'ר באוזנייה, "ערכתי בדיקה קטנה במצלמות בית הספר שכוללות את המצלמה בתוך חדר ההלבשה. המאמן ונטורה שיחרר אותו מהמשחק בגלל האגרוף שלך" היא הסבירה.
YOU ARE READING
Undercover
Fanfictionהארי סטיילס הוא עיתונאי בן עשרים ושלוש שמתבקש לחזור חמש שנים אחורה, לשנה האחרונה שלו בתיכון אבל עם שינוי קל. הוא לא חוזר לתיכון כהארי אלא כמרסל, דמות מזויפת, בדיונית שהומצאה על ידי צוות העיתונאים במסגרת הכתבה שעליו להגיש. הארי או אולי מרסל, צריך ל...
