Undercover

chapter 29

אם אנאבל תהיה חייבת לדבר בכנות מוחלטת, היא תיאלץ להודות שהיא לא צפתה את תשובתו השלילית של הארי, אבל הוא הסביר לה שהוא נקלע למשבר והוא לא יוכל להיפגש איתה. כמובן שהמשבר הזה נקרא ג'ינג'ר, וכמובן שהארי שמר זאת לעצמו.

"אה" אנאבל גמגמה, "אני מבינה."

"אני לא" לחשה ג'ינג'ר, "אני לא מבינה למה אתה מסרב להיפגש איתה אם היא מוכנה לדבר איתך" היא מלמלה.

הארי הניח את אצבעו על שפתיו וסימן לה להישאר בשקט כדי שאנאבל לא תשמע אותה בזמן השיחה. מבטה של ג'ינג'ר נדד אל אצבעו של הארי והיא עקבה אחריה עד שנחה על שפתיו ואז ניערה את ראשה קלות. 

"תוכלי להיפגש ביום אחר, או שזאת הצעה חד פעמית?" הוא נשך את שפתו התחתונה בציפייה.

זאת הייתה ההזדמנות של אנאבל לשקול את מעשיה ולתהות האם קרטר צדק. האם הארי ינצל את ההזדמנות וינסה לחזור אליה? היא בסך הכל מתכוונת להשיג סגירת מעגל, ובשום פנים ואופן לא מתכוונת לחזור אליו. אבל מה אם קרטר אמר את זה בעקבות השנאה המוגזמת שלו אל הארי, כזו כמו שצריכה להתעורר בקרב אנאבל? לאן נעלמו רגשות השנאה שלה?

"הצעה חד פעמית" היא מיהרה לדבר, "וזאת הייתה טעות."

אה. הנה הרגשות הללו חזרו.

ג'ינג'ר הרימה אליו את מבטה ופקחה את עיניה, "תקבע איתה לפני שהיא מתחרטת באופן סופי."

הארי משך בכתפיו, מטיל ספק, לו זה נשמע די סופי. הוא גמע את רוקו ויחד איתו בלע גם את מילותיו.

"זאת לא הייתה טעות" ג'ינג'ר סימנה לו לחזור אחריה.

"זאת לא הייתה טעות" הארי כיווץ את גבותיו וגמגם את משפטיה של ג'ינג'ר.

"אני שמח שהתקשרת" ג'ינג'ר המשיכה והארי חזר אחריה. "יש לנו על מה לדבר וחיכיתי להזדמנות שתצוץ, ועכשיו כשהיא צצה אני מפחד לפשל כי אני יודע שהיא היחידה. אבל את יודעת מה הייתי אומר לך, אם עכשיו הייתה ההזדמנות הזאת? אנאבל, אני הייתי אומר לך שאני מצטער והייתי חוזר על זה בכל יום שעובר עד שתאמיני לי. הייתי אומר שאני אשמח אם אני אוכל לפצות אותך, אני אשמח לקבל איתך הזדמנות שנייה כי אני יודע שאני לא צריך יותר מזה בשביל לתקן את מה שהרסתי. אני מצטער שהרסתי את מה שהיה בנינו, עשיתי טעות, אבל אני בטוח שמה שהיה בנינו לא היה טעות. את יודעת את זה גם, אנאבל, נכון?"

"אז איך אתה נוהג לקרוא לזה?" היא השעינה את גבה על הדלת.

"צירוף מקרים תמים" ג'ינג'ר לחשה.

"אני נוהג לקרוא לזה צירוף מקרים תמים בגלל שהייתי תמים לחלוטין כשהכרתי אותך. חשפת בפניי עולם חדש שלא הכרתי, גרמת לי להרגיש דברים שלא הרגשתי לפני, הכרת לי רגשות שלא ידעתי שקיימים. ולמרות כל הזיוף שאפף סביבנו, מה שהיה בנינו היה אמיתי. מעולם לא הייתי לידך מישהו אחר, אני הייתי אני, והייתי רוצה לדעת שיש סיכוי שתקבלי אותי ככה, כמו שאני, כי לא השתנתי. אבל את-" הארי עצר לקחת אוויר כשג'ינג'ר המשיכה לבנות את משפטיו. "את גורמת לי לרצות להשתנות, את גרמת לי להפיח חיים במרסל ולרצות להיות הוא. ידעתי שרק ככה אני אוכל להיות איתך אבל קיוויתי שיש לי סיכוי איתך גם בתור הארי. כי אני, הארי סטיילס, מאוהב בך-"

ג'ינג'ר גמעה רוק לפני שסיימה את המשפט, "אנאבל."

"אנאבל" הארי המשיך.

"אני לא יכולה להמשיך להאמין בכזו קלות לכל דבר שאתה אומר, כי אני יודעת שאם תשקר לי אני לא ארגיש בהבדל. איך מערכת יחסים יכולה להיבנות ללא אמון?" אנאבל שאלה.

"אני יודע שייקח לי זמן לזכות חזרה באמון שלך ואני מוכן לעמוד באתגר הזה כי את שווה את זה. את שווה שאני אתאמץ עבורך ואת שווה הרבה יותר. ואני יכול רק להמשיך לקוות שאני מספיק ראוי לך, כי אני יודע מה מגיע לך. מגיע לך אדם שיכבד אותך ויעריך אותך, יקשיב לך ויתמוך בך, יהיה לצידך כשתצטרכי, והכי חשוב אדם שידע לאהוב אותך. אדם שידע לאהוב אותך כמו שנועדת להיות נאהבת."

"כל כך רציתי שאתה תהיה האדם הזה" קולה של אנאבל נחלש.

פעימות הלב של הארי החלו להאיץ. "אני עדיין יכול להיות האדם הזה, את יודעת למה?"

"לא. ל-למה?"

"כי עברנו את חצי הדרך לשם, כי כבר היינו במערכת יחסים ואנחנו ממשיכים מהנקודה שבה עצרנו. ובנקודה ההיא, היינו מאוהבים, או שאנחנו עדיין. אני יודע שאני עדיין."

אנאבל לקחה נשימה עמוקה.

"ומה איתך?" הארי שאל.

"אני-" אנאבל כחכחה בגרונה, "אני חושבת שאני כן אוכל להיפגש ביום אחר."

הארי חייך והרים את מבטו אל ג'ינג'ר, "עשינו את זה" היא לחשה. הארי הנהן, אבל המילים עדיין לא מיהרו לצאת מפיו. "תשאל אותה מתי ואיפה" האיצה בו כשדחפה אותו קלות.

"מתי ואיפה?" הוא אמר במהירות ואז חזר על זה בטון נינוח יותר, "התכוונתי, מתי? ואיפה?"

"מה לגבי סוף השבוע?" אנאבל שאלה ואז הוסיפה, "אצלך בבית?"

"אצלי?"

"כן" ענתה, "אתה אמרת שכן יצא לי להכיר את 'הארי' האמיתי, אני חושבת שהגיע הזמן שגם אכיר את החיים האמיתיים שלו" אמרה ואז תיקנה, "שלך."

ולאחר מכן היא ניתקה, אך היא לא ידעה שהיא תעשה את זה עם חיוך גדול על שפתיה שמשפר את מצב רוחה. אף מחשבה לא נודדת אל קרטר או אל הימים האחרונים הקשים שעברה וגם לא אל הכתבה. היא הניחה לעצמה לשמוח. לחיי התחלות חדשות, אה?

"יש משהו שאת לא יודעת לעשות?" הארי חייך לג'ינג'ר, ושנייה אחר כך הוא אסף אותה לחיבוק. "אני רציני, יש בך הכל" חיוכו התרחב כשהוא הידק את האחיזה למספר שניות נוספות ואז ניתק את מגעו ממנה. הוא חשב שהוא מתרחק ממנה אבל מיהר לגלות שהוא טועה כשעדיין הרגיש את גופה צמוד לשלו, כנראה שהמגע לא התנתק לגמרי. דבר נוסף שהסגיר את הקרבה ביניהם היה נשימותיה הכבדות שנשמעו באוזניו, הוא יכול היה להישבע שהוא אפילו שמע את פעימות ליבה, בדיוק שנייה לפני שהוא הרגיש את שפתיה על שפתיו.