פרק 59- חיים חדשים מתחילים... עכשיו!
הארמון ניצב, זקוף וגאה על חלקת אדמה בצורת קוביה שעפה בשמיים.
חלק ממוחי תהה מדוע אני לא מפחדת.
אבל זה בדיוק אותו הדבר כמו להיות על האדמה, רק שהנוף שונה.
ככל שהתקרבתי אל הארמון הבחנתי ביותר ויותר פרטים עליו.
השומרים הרבים שהסתובבו סביב המבנה, התקהלות של אנשים בבגדים כהים שנעו בין צבעי הכחול הכהה עד שחור ודיברו ביניהם.
כל שתי דקות בערך נכנסה קבוצה של עשרה אנשים אל תוך המבנה הגדול כשעל פניהם מרוחים חיוכים עייפים אך מרוצים. בניגוד אליהם, עשרה אנשים יצאו מן רחבת השער, מתוסכלים ולפעמים אפילו אלימים. אחדים נגררו על ידי השומרים ונשלחו מהמקום דרך דלת חצי גשמית שרק עכשיו שמתי לב אליה. זה היה טריק נחמד, הקטע עם הדלת. כי כאשר פתחו את הדלת והעבירו את האדם, הוא לא נפל מהצד השני. אני מניחה שהוא שוגר למקום אחר.
התחלתי להתקדם אל עבר השער בביטחון, מאמינה בדיאנה כשאמרה שלא יגלו את זהותי.
כשאני שואלת את עצמי מאיפה מגיע הביטחון, אני מניחה שמהצד השני שבאישיות שלי, הצד הרע. הפעם הראשונה והיחידה שבו הוא התפרץ החוצה הייתה כאשר המכשף ירה ללוקאס ברגל במרתף הטירה של סופיה כשיצאנו משם ואני התחרפנתי לגמרי. כנראה שאני אהיה ככה כל הזמן בסביבת מכשפים, לפחות כך אני מקווה. נוח להיות בעלת ביטחון עצמי.
התקדמתי אל התור ואנשים התחילו לפנות לי דרך. בתוך תוכי תהיתי למה והתחלתי לחשוב שהכיסוי שלי נחשף. הידקתי את האחיזה שלי בחרב שלי והתקדמתי את שלושת הצעדים האחרונים אל השער, שם היו שני גברים צעירים, אם שואלים אותי אני נותנת להם עשרים וחמש מקסימום. הוצאתי מכיסי את המסמך שדיאנה נתנה לי עבור השומרים וניגשתי לשומר הגבוה יותר, מאחר והשני היה עסוק עם מישהו אחר.
"אישורי מעבר." אמר שומר ברגע שהתקרבתי אליו. הושטתי לו את המסמך והוא קרא בו כמה שניות ואחר כך הסתכל מטה אלי. היי, זה לא שאני נמוכה, זה שכולם גבוהים!
"בואי אחרי." הוא אמר בפנים חתומות וכאן כבר התחלתי לדאוג. הלכתי אחריו בשתיקה אל תוך החצר הפנימית של האקדמיה שאני חייבת לציין לטובתה, זה בכלל לא נראה כמו מקום להכשרת האנשים השנואים עלי ביקום.
"את לא יודעת קסם, אני טועה?" שאל השומר וסרק את המכתב של דיאנה בזמן שדיבר.
"איך אתה יודע?" ראשי קפץ מיד בבהלה והבטתי לצדדים לראות אם מישהו מקשיב לנו. למזלי, היינו בפינה מרוחקת והאנשים שהכי קרובים לא יכלו לשמוע אותנו.
"הכל כתוב במכתב ההמלצה." הוא ענה ושמעתי את הסרקזם נוטף מקולו. אני כבר לא מחבבת אותו.
YOU ARE READING
My Destiny: Warrior {hebrew}
Teen Fictionקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
