פרק 62- המקום המסוכן ביותר הוא המקום הבטוח ביותר
"החדר שלכן." אמרה מרגרט ופתחה דלת מעץ לבן, מזרזת אותי בעיניה להיכנס ולהסתכל.
"וואו." זאת המילה היחידה שהצליחה לצאת מפי מרוב תדהמה. החדר היה קטן אבל מעוצב בפשטות שהפכה אותו למסודר וחמים. שתי מיטות גדולות הוצבו אחת ליד השנייה ובינהן ארונית ספרים גבוהה ולבנה ריקה. צמודים לקירות נגדיים, נצבו שני ארונות עם דלתות הזזה כשדלת אחת של כל אחד מהן היא מראה נקייה וחלקה. המיטות הוצעו בשמיכת פוך לבנה ומתחתיה שמיכת צמר כחולה כהה שדרשה התכרבלות מיידית. שולחן ארוך הוצב מול המיטה, גם הוא בצבע לבן וחלק. שני כיסאות מרופדים שחורים עמדו לידו. בכל צד של השולחן הייתה מגירה ומתחתיה ארון קטן לספרי לימוד וחפצים אישיים. המקום הזה מושלם עבורי.
"מקווה שאין לכן בעיה לישון באותו החדר." אמרה מרגרט בחיוך החביב שכבר למדתי לשייך אותו אליה והניחה שני ארגזים על השולחן.
"בטח, אין בעיה. למעשה, זה אפילו עוזר לי."
עוזר לי להשגיח על ליילה בארבע עיניים.
"אני שמחה שאת מרוצה." השיבה לי מרגרט, "אני הולכת להביא את שאר הדברים."
"דברים?" שאלתי מופתעת, אין לי שום דבר חוץ מכלי הנשק.
"האקמיה מספקת את כל הדברים שאתם צריכים. לא ידעת את זה?" היא ציינה בהרמת גבה חשדנית ואחר כך הניחה לחיוך להזדחל לפניה, "זה בסדר, את לא חייבת לדעת את זה. בכל מקרה, אני חוזרת עוד מעט, בינתיים תפרקי את הקופסאות הללו." היא הוסיפה והתרחקה בצעדים מדודים. כבר ידעתי את זה... אבל בסדר.
הנהנתי אל גבה המתרחק. רצתי למטה אל ליילה ולמרבה שמחתי היא התחילה להתעורר.
"בואי, מהר." משכתי אותה חצי מנומנמת מהספה והיא מלמלה במחאה ועצמה את עיניה שוב.
"אם אין ברירה, אז אין ברירה..." מילמלתי לעצמי ומשכתי אותה על גבי, זורקת על הראש שלה את השמיכה ומעלה אותה למעלה.
"את לוקחת את המיטה הקרובה יותר לדלת. אני רוצה את זאת שקרובה לחלון." קבעתי וזרקתי אותה על המיטה שלה.
"המממ..." היא מלמלה במחאה ואני טפחתי על המיטה, מנסה להשיג את תשומת הלב שלה.
"יש כאן קופסאות שאנחנו צריכות לפרוק. יש כאן את ספרי הלימוד ומרגרט עוד מעט תביא לנו את עוד כמה דברים."
"הבנתי." היא מלמלה וקמה בהליכה סהרהורית לגמרי אל השולחן והתיישבה בכיסא הימני, מושכת את עצמה אל השולחן.
"יופי." השבתי לה והלכתי אל הכיסא שלידה, מתחילה לפרוק גם אני את ספרי הלימוד לתוך הארון הקטן.
"חזרתי." הכריזה מרגרט ונדחקה אל החדר עם קופסה ענקית.
"אני אעזור לך," אמרתי, ממהרת אליה ולוקחת מידה את הקופסה.
YOU ARE READING
My Destiny: Warrior {hebrew}
Roman pour Adolescentsקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
