-88- Venom or poison, which hurts more?

1.1K 101 12
                                    

פרק 88- ארס או רעל, מה כואב יותר?

הפגיונות שלי נכנסו ויצאו מכל כך הרבה מכשפים בדקות האחרונות שכבר הפסקתי לנגב את הדם מהפגיון. הספירה גם נעלמה לי בשלב כלשהו.

אומנם לוקאס ותומאס ניסו למנוע מהמכשפים להתקרב אלי, אבל הם התקדמו בצעדים איטיים תוך כדי לחימה משני צדדי. הם יצרו מעין משפך שגרם לקבוצה קטנטנה, שניים-שלושה מכשפים לבוא אלי בו זמנית.

דקרתי אותם מהר. הם גם חלשים וגם הולכים על הקסם הכי חזק, שלוקח המון זמן להפעיל אותו. טיפשים.

חיסלנו בערך עשרה מעגלים כך, אבל המכשפים שבטבעות הפנימיות המשיכו, מאכילים את הנחש הגדול באנרגיית החיים שלהם. 

לכמה דקות הייתה לנו הפוגה, בגלל המרחק  שבין כל כמה מעגלים. המעגל העשירי היה רחוק בכמה עשרות מטרים מהמעגל האחת-עשרה אם ממספרים אותם הפעם מהמעגל החיצוני עד לפנימי. 

"קאת'רין." לוקאס התקרב אלי וטפריו מגואלות בדם. "אני צריך שתנשקי אותי." 

"מה?" אמרתי והסמקתי. עכשיו לפחות הפנים שלי מתאימות לכל הדם שמרוח לי על הגוף, לא שהוא שלי בהכרח. הדם של האויבים ושלי התערבב ביחד עד שלא ניתן היה להבחין בהבדל. אחרי הכל, לכולנו יש אותו הדם - דם אדום.

"אני צריך שתפעילי את השבועה שלי וכפור לא כאן." הוא אומר ומצביע על כנפיו שהאש בהן התחילה להתעמעם. "מהר."

"בסדר." עניתי והתקרבתי אליו. הוא פרש את שתי ידיו לצדדים כדי לאפשר לי להידחק קרוב יותר אליו בלי לגעת בדם על ידיו. התרוממתי על קצות אצבעותי והוא הנמיך את ראשו והצמדתי את שפתיי אל שלו. מתרחקת באיטיות כשאני מרגישה חשמל סטטי בנינו וחום שנובע מלוקאס.

"טעים." לוקאס ליקק את שפתיו ועכשיו עמד לפני לוקאס סגול לגמרי. הכנפיים, העיינים ואפילו המכנסים שלו שינו את צבעם לסגול. "תודה, נסיכה."

הוא נישק אותי בלחי והמריא שוב, נכנס היישר בטבעת הבאה.

"את מודעת לזה שגם אם היית מנשקת אותו בלחי זה היה עובד, נכון?" תומאס צחק עלי מיד אחרי שלוקאס יצא מטווח שמיעה ואני הסמקתי. עכשיו ברצינות, הוא חייב לצחוק עלי? 

"ואם רציתי לנשק אותו?" התפרצתי עליו באומץ פתאומי. "הוא בעלי. מותר לי."

"אני בטוח שלוקאס ישמח מאוד אם תרצי לעיתים קרובות יותר." הוא קטל את האומץ שלי במכה אחת וצחוקו נשמע באוויר לצד קולותיהם של המכשפים וההחייאה של הנחש הגדול.

הנחש הגדול. שיט. שכחתי לגמרי.

"לוקאס," משכתי לתומאס בקצה החולצה. "לוקאס נלחם לבד."

"בואי נלך." הוא אמר קצרות ורצנו לעבר לוקאס, מגלים שדה קרב ענקי ובו מלא גופות, אבל לוקאס לא נראה לעין. 

My Destiny: Warrior {hebrew}Where stories live. Discover now