-כעבור חמש שנים-
"סקרלט, בואי הנה." לוקאס, שזיפיו מציצים על לחייו מחייך ומרים את הילדה הקטנה בעלת העיניים האפורות והשיער החום. או לפחות מנסה להרים אותה. הוא מושיט את ידיו אליה, מחכה שתקפוץ ברצון אל תוך זרועותיו.
"אני לא רוצה." היא מוציאה לו לשון, עקשנית כמו פרד ורצה, משאירה אחריה אבק וגאווה מרוסקת של אבא אחד פגוע מאוד.
"אל תדאג, מותק." אני אומרת לו, מתאפקת מאוד לא לפרוץ בצחוק מתגלגל. "היא תאהב אותך, מתישהו."
"קל לך להגיד," הוא נאנח ושיערו מגיע עכשיו עד קו הסנטר שלו נופל על פניו ומכסה אותם. "היא עדיין מחבקת אותך."
"נראה לך שזה קל לחבק את הבת שלי כשאני בהריון?" אני צועקת עליו, מצב הרוח שלי משתנה במהירות בגלל ההורמונים המפגרים האלה. "אני כבר בחודש שמיני לעזאזל איתך."
"איך אני אשם עכשיו?" הוא נאנח. אחרי שעבר את שבעת מדורי הגיהנום בהריון שלי עם סקרלט, הוא מוכן ומודע לכל הסכנות שקיימות בספר.
"אתה זה שהכניס אותי להריון," אני צורחת כשאני מרגישה בעיטה חזקה בצד גופי. "חתיכת ממזר."
"אני אגיד את זה שוב." הוא נאנח אבל מתקרב אלי ומשפשף את המקום הפגוע, מרגיע את הכאב שלי. "ממזר הוא מישהו שההורים שלו לא היו נשואים כשהם ילדו אותו. להורים שלי הייתה מערכת יחסים בריאה מאוד וגם טבעות על האצבעות. תבחרי קללה אחרת."
"ואם אני רוצה לקרוא לך ממזר?" אני מתחילה להירגע בזכות היד הקסומה שלו.
"אני אתלונן בכל פעם, אבל אתמודד." תשובה של גבר אמיתי.
"לאן סקרלט נעלמה?" אני שואלת, מסתכלת סביבי ולא רואה את המלאך הקטן בשום מקום. "היא הייתה כאן לפני רגע."
לוקאס מסובב את גופי חצי סיבוב אני רואה שראש בלונדיני קטן הצטרף אל המשחקים של סקרלט. אדם.
"דיאנה הגיעה לכאן?" אני שואלת כשאני רואה אותו. אם אדם כאן אז דיאנה בטוח כאן. היא לא נותנת לו לעזוב את שדה הראייה שלה אפילו לשנייה ונראה שזה בדיוק מה שאדם רוצה שתעשה, למרות שהוא רק בן שש וגם זה בקושי. יש בינו לבין סקרלט שלי הפרש של פחות משנה.
"אני חושב שהיא הלכה לנוח." אדם צץ משום מקום מאחורינו באמצע מרדף נמרץ אחרי סקרלט. "היא אמרה שאני כבר גדול מספיק ושאני יכול לנצח את קאת'רין אם אני רוצה." הוא אמר ואני מרגישה את החיוך מנסה לרדת מפרצופי. רק תחכי דיאנה. זה מה שאת מלמדת אותו, הא?
"לוקאס, תחזיק אותי." אמרתי בכעס והוא תפס בכתפיי והנחה אותי, נושם איתי נשימות עמוקות.
"תרגעי, תרגעי," הוא נלחץ. "אני לא רוצה שתאיצי את הלידה, יש לך עוד חודש ועוד עם תאומים."
YOU ARE READING
My Destiny: Warrior {hebrew}
Teen Fictionקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
