"פאטה מורגנה הוא שמה העממי של קסם שבירת האור בתחום העל טבעי ופירושו אשליה שנובעת מהאור, כיוצא מהשם הרשמי." התחיל מורטימר לדבר ברגע שבו הגיע לחלקת הדשא שבה אני וליילה דיברנו ודניאל שכב, מנמנם לו בנוחות.
"ידיים למעלה." פקד והניח את הספרים שלו ליד ראשו של דניאל.
"זה נקרא על שם של מישהו?" ליילה שאלה. עבודה טובה ילדה קטנה, זה יעזור לך להסיח את דעתך מהכאב בידיים.
"ניחוש טוב, ליילה. במקור זה נקרא על שמה של מורגן לה פיי, האחות הבכורה מתוך תשעת האחיות השולטות על אי המזל באבלון, מתוך האגדות על המלך ארתור ואבירי השולחן העגול."
"היא נקראת גם מורגנה, או פה מורגיין. היא אחותו למחצה של המלך ארתור. אמו של ארתור, הגבירה איגריין, היא גם אמה ואביה הוא בעלה הראשון של אמה, גורלואה, הדוכס של קרונוול." ציינתי כשהבנתי את מקור השם. אין ספר באחוזת הדרקון שלא קראתי. אין מישהו שיכול להתחרות איתי בידע שכזה.
"יפה, אז את לא סתם כאן על תקן אחות גדולה." חייך אלי מורטימר חיוך אמיתי ואני גלגלתי עיניים. עד עכשיו הוא חשב שאני חסרת תועלת? חסר לב שכמותו. הוא רק נראה נחמד.
"את לא צריכה לעשות פרצוף כזה." הוא נזף בי ואני החמצתי את פני אפילו יותר. "פשוט תתחיל כבר." ירקתי לעברו והוא צחק.
"פשוט תתחיל." אמרתי לו והורדתי את ידי, הולכת לעברה של ליילה ומורידה גם את שלה.
"תעירי את דניאל קודם." הוא ענה והתעלם מהעובדה שהורדתי את ידי, כאילו זה חלק מהתוכנית שלו.
הלכתי אל דניאל וניערתי אותו, מרחיקה ממני בעזרת הרגל את ליילה שניסתה להגיע אלי כדי למנוע ממני לעשות את זה.
"כשתצליחו להעיר אותו, תגידו לו לעבור איתכן על התנועות של הקסם. אני הולך לישון." מורטימר צעק לנו מרחוק אחרי שהתרחק מבלי ששמנו לב והלך בלי לשמוע את התשובה שלנו.
"לעאזאל. גרמתם לו ללכת." בעטתי דשא והסתכלתי על ליילה, מאשימה אותה מבלי להגיד דבר.
"אלה לא היינו אנחנו, זאת הייתה א-" היא התחילה להגיד ואני קטעתי אותה במבט מעוצבן, "אני עצבנית מאוד עכשיו, אני לא ממליצה לך להתעסק איתי."
"עזבי את הילדה, אני אתחיל." הופתעתי לשמוע את דניאל מדבר. הייתי בטוחה שהוא ישן. הוא תמיד מתעורר בזמן הנכון, למזלנו.
"תפסיק לשחק אותה החבר שלה." כמעט ירקתי את המילים האלה ישר בפנים שלו.
"מה אם אני לא משחק?" הוא שאל בחיוך קטן, מראה לי עוד צד שעדיין לא ראיתי באישיות הקודרת שלו.
"תעשו מה שאתם רוצים, יש לי כאב ראש." נאנחתי והתחלתי לעשות את הרקות שלי.
"אני צוחק, אני צוחק, אנחנו לא חברים." דניאל הרים את ידיו באוויר וגיחך, זה הדבר הקרוב ביותר לצחוק שראיתי אצל דניאל בפעם הראשונה מאז שנפגשנו אתמול.
YOU ARE READING
My Destiny: Warrior {hebrew}
Teen Fictionקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
