קללה

פרק 14

אני מסתכלת על הכדור הענקי הזה.הוא באמת גדול.ואני ממש לא מתכוונת לעלות עליו כמו שאיידן מבקש.זה ממש לא יקרה.

"את מפחדת ילדונת.בגלל זה את לא רוצה לעלות."הוא מחליט לרדת על הרגשות שלי קצת ואני מתנשפת עמוק לפני שאני בועטת אותו.
"אני ממש לא מפחדת מזה.פשוט לא רוצה לעלות על זה."אני משקרת לו.זה ברור מאליו שאני מתה מפחד מדברים כאלה.מה לא רואים עלי שאני פחדנית?אני בשיא הפחדנות שלי עכשיו.
"את כן פחדנית.אז סך הכל תפלי מהכדור היישר לתוך הים,לא כזה נורא אני חושב."הוא צחוק את צחוקו הזדוני ומביט בי.כל האנשים כאן סביבנו מסתכלים עלינו.אני מבינה שכל העולם מכיר אותו ואת הבעיות הנפשיות שלו.זאת אומרת,העבריינות שלו.איך הוא מסתדר עם זה באמת?עם כל המבטים האלו?איך הוא חי עם זה?כי אני כבר מתחילה לא לסבול את זה.

"אני מקווה שאתה תפול לאיזה ספינת שודדים שיצלבו אותך שם ויזרקו את החתיכות בשר שלך לים."אפילו אני צוחקת מהבדיחה של עצמי.אבל זה נראה שאותו זה לגמרי לא מצחיק.
"אם זה מה שאת מאחלת לי,אז אנחנו נעלה על הכדור.אני רוצה לפול על ספינת שודדים ביחד איתך.שיצלבו גם אותי וגם אותך."
"ממש לא עולה על זה."אני החלטית בדעה שלי.אני לא עולה זה ויהי מה.שהוא יפול לבד על ספינת שודדים והם יהרגו אותו ויסיימו את היסורים שאני עוברת איתו.

"את כן.או שבעצם..תחליטי,לעלות על זה או להתגלש על מגלשה ענקית בלב הים.איזה אטרקציה את יותר מעדיפה ופחות מפחדת?"
הוא מסתלבט עלי עכשיו?הוא רוצה להרוג אותי או מה?
"אתה לא אמיתי איתי איידן."אני בולעת את רוקי,מסתכלת עליו והוא עלי.הוא לא יכול לעשות לי את זה.
"דווקא כן.אני מאוד אמיתי איתך.מה את מחליטה?"מה אני מחליטה?אלוהים ישמור,מה אני באמת מחליטה?אני לא יודעת לשחות.אין מצב אני מתגלשת במגלשה הזאת.אין לי ברירה אלא לבחור באפשרות השניה כי הוא לא הולך לרדת מזה.אלוהים,למה לא למדתי לשחות?לפחות זה יכל להיות מעניין ולא מפחיד.

"טוב..בוא נעלה על הכדור הזה כבר.אני רק מודיעה לך,שאם אני אמות באמצע..אתה ואך ורק אתה.."אני מצביעה עליו אצבע מאשימה ואומרת,"תהיה אשם בכך.ובגלל זה אתה תשלם לאמא שלי מליונים של פיצויים עד שהיא תמות חלילה וחס.הבנת אותי?"

"אין בעיה סגור.אני אשם ואני משלם לאמא שלך פיצויים.לא בעיה בכלל.יאללה בואי נעלה."הוא אומר את זה בכזאת פשטות.כיאלו הוא עצמו לא מפחד למות מהכדור הזה.למרות שהוא מפחיד ואני בטוחה שגם באיזשהו מקום איידן מפחד ממנו?או שסתם אני בטוחה?הבן אדם הזה בכלל יכול לפחד ממשהו?
בסדר.בסדר ליאה.תרגעי.זה עניין של כמה שניות.קצת סחרחורת,תחושה של הקאה ואת בסדר.את לא הולכת למות סך הכל מכדור כזה גדול.לא יקרה.

"אלוהים ישמור.אני עומדת להקיא את כל מה שאכלתי עכשיו!"אני אומרת בקול רועד לאחר שאני ואיידן ירדנו מהכדור הזה והגענו לטיילת.
"להקיא את כל מה שאכלת?"הוא חוזר על המילים וצוחק."יש לך בכלל מה להקיא שם?כיאלו זה לא שאכלת שם משהו,את צריכה
לאכול בשביל להקיא את יודעת.."
הוא מחליט לצחוק על מה שאמרתי או מה?
"חמוד..אני כן אכלתי,אתה בכלל לא היית בבית כשאכלתי."אני מתעקשת שכן אכלתי.אולי לא אכלתי המון כמו שהוא מצפה והוא עצמו אוכל עם כל הזרועות הענקיות האלה שבטח צריכים מליון אוכל.אבל כן אכלתי.
"כן בטח..לא זרקת את האוכל במקרה לפח שאני לא אראה?"
מה הוא אמר?אני לא חושבת שבדיוק שמעתי את מה שהוא אמר?או שזה בגלל שלא רציתי לשמוע את זה?ובכלל איך הוא יודע שזרקתי את האוכל לפח?
"אתה מבין..אבל זה לא ככה!כן אכלתי את האוכל.פשוט לא הייתי רעבה יותר.כמו שאתה רואה יש לי קיבה קטנה."אני טופחת על הבטן שלי והוא מחייך חיוך רחב.
"בסדר.."הוא מלטף את הכתף שלי ותופס את ידי,אחרי כמה דקות הליכה.הוא עוצר מול איזה חנות ממתקים ומסתכל עלי בזמן שאני מהופנטת על החנות הזאת.מה הוא עושה?
"נכנס?ראיתי יש שם מזרקה של שוקולד,רוצה?"מזרקה של שוקולד?אוו אוו איידן,בטח שנכנס.גם נקנה את המזרקה אם צריך.על זה אני כן מסכימה לך לבזבז עלי כסף.