קללה

פרק 31

אני מסתכלת עליו כבר שעות.
שעות שאני תוהה מה בנוי מהמערכת יחסים שלנו.אמונה?כבוד?הדדיות?
או בעצם מיסתוריות?
אני חושבת שבכל המערכת יחסים הקצרה שלי איתו,חיוותי הרבה דברים מסתוריים איתו.
בין אם זה ההעלמות שלו בלילות,או בין אם זה הדברים שהוא אף פעם לא מספר לי.
בעצם,אני לא חושבת שהוא אי פעם סיפר לי משהו על עצמו,או על אווה שכרגע מטרידה אותי מכל,או סתם על העסקים שלו או מי שהוא.
כל הזמן אני חושבת לעצמי,בחיים לא הייתי במערכת יחסים.אני רק בת 18.הנשיקה הראשונה שלי הייתה בגיל 17,לא חוויתי בחיים שום דבר מיני אף אחד חוץ מאיידן.הרבה בנות בגילי כבר יודעות מזמן מהי אהבה,או בואו נקרא לזה במילה פשוטה אכזבה.הרי אין אהבה שלא נבנת מאכזבות וכאב.
פתאום אני מוצאת את עצמי עם גבר,גבר אמיתי.לא כמו הבנים בגילי,שכל מה שהם מחפשים זה מישהי לתקוע אותה ואז לזרוק.
נהייתי האישה הכי מאושרת בעולם עם הגבר הזה,אבל אז אני מגלה שלגבר שהפך אותי למאושרת בעולם יש חסרונות.

הגבר הזה,מתגלה כטיפוס בוגדני.הגבר הזה מתגלה כמישהו שאני אישית לא יכולה לסמוך עליו אחרי כל מה ששמעתי.
וכן,זה שובר את כל החומות שלי.זה מנפץ את הבועה הענקית שאני נמצאת בה כבר חודש ויותר.
פתאום,אני מרגישה כיאלו יצאתי מהבועת אהבה ושאני נכנסת לתוך עולם אמיתי.אל תוך עולם זוגי שבו הכל יכול לקרות.
באמת הרגשתי שבזוגיות שלי אני אקבל כל מה שאני רוצה.אני כן מקבלת מה שאני רוצה מבחינת דברים ומותרות,אבל אני לא מקבלת את מה שאני באמת רוצה,וזה לא מותרות.
זה את עצמי,מאמינה בלב שלם בגבר שלי.
שלא יעשה לי את הדבר שיפגע בי מכל.

"על מה את חושבת?"קולו של איידן מעיר אותי ממחשבותיי.אני מרימה את ראשי מהטלפון,הוא מתקרב אלי מהשולחן שלו לסלון במשרדו.ומתיישב בשולחן עיתון הקטן מולי.
"שום דבר מיוחד."אני עונה לו והוא מהנהן בראשו.
אחרי השיחה שלי איתו,שלדעתי לא הביאה לשום מקום שאני הייתי רוצה אלא למקום שנוח יותר לאיידן.לא אשקר,זה משהו שמעסיק את הכמה שעות שאני נמצאת כאן.לא הלכתי לבית ספר אחרי שסיימנו את השיחה ונשארתי במשרד של איידן בעוד הוא עושה את העבודה שלו.

"את רוצה נצא לאכול משהו?"הוא מציע לי ואני מנידה בראשי.
"למה?"הוא שואל אותי ואני מושכת כתפיים.
למה?הוא באמת לא מבחין שהרבה דברים מציקים לי?שאולי השיחה הזאת לא עזרה?שאולי אני לא יכולה להאמין לשום מילה שלו שהוא צריך זמן ורק אז הוא יבטיח לי את זה כדי לא לפגוע בי?

"כי אני לא רעבה."אני משקרת.אני רעבה.
אבל אני אישה.וכשאישה עצובה או עצבנית,במיוחד על הגבר שלה.היא תמיד תגיד לא לכל הצעה.וזה מה שאני עושה כרגע.

"את לא רעבה.."הוא חוזר על המילים שלי ומחייך."רעבה את כן,ועצבנית עלי גם כן אני רואה."
תמיד ידעתי שלאיידן יש כוחות לקלוט בחורה.הוא תמיד מבין את המצב רוח שלי גם בלי שאגיד מילה.בלי שארמוז לו שמשהו לא טוב אצלו הוא כבר יודע מה קורה.