קללה

פרק 26

אני במטוס חזרה הביתה עם איידן.שוכבת במיטה,איידן שוכב לצידי ומלטף את הבטן שלי.
קשה לי לדבר.כואב לי הראש,הלחי,היד.כל הגוף שלי כואב.בחיים לא חשבתי יקרה לי דבר כזה נוראי.אני לא מאחלת לאף אחד לעבור את זה.את הפחד והחשש שעברתי שם.את ההתעללות,כל זה היה פשוט מחריד.ואני לא רוצה לעבור את זה שוב פעם בחיים.אפילו לא בסיוט.

"כואב לי כל הגוף."אני מדברת,מנסה לא להזיל דמעות שוב פעם כי הן פשוט לא פוסקות הדמעות האלו.
"אני יודע יפה שלי,אני מצטער.."הוא מנשק את הלחי ששם קיבלתי שתי סטירות מהגבר האפל הזה.לא אשקר,השפתיים שלו מרגיעות את הכאב שלי.
אני כל כך מיואשת.הגוף שלי מיואש.אני לא יודעת איך אעבור את כל זה.

"למה זה קרה?"אני רוצה לדעת.מגיע לי לדעת למה עשו לי את כל זה,למה התעללו בי ככה.
"אני לא יודע ליאה,הכי חשוב את בסדר.זה לא יקרה יותר.מבטיח לך."
מה?זו התשובה שאני אמורה לקבל ממנו.אני לא יודע?הוא לא אמיתי.
"אתה לא יודע איידן?התעללו בי,הרביצו לי.תראה איך אני נראת,ואתה לא יודע למה?"
אני כמעט וצועקת.קשה לי לקבל את התשובה שלו.נורא קשה לי,משתי סיבות,אחת כי בגללו כל זה קרה והשניה כי זה קרה לי ולא לו אז אני אמורה לדעת למה זה קרה לי.

"איידן,אולי בשבילך זה לא כזה סיפור.אבל בשבילי כן,עשו לי את כל זה.לא לך.ממני לא מפחדים,ממך כן.אז לך אין זכות לקחת ממני את האמת למה עברתי את זה."
אני מוכנה לקבל הכל,אבל את זה לא.אני רוצה את האמת.

"רצחתי ליאה.הרגתי את השותפים שלו.אבל תהיי בטוחה שלא עשיתי את זה סתם."
קולו שקט כשהוא אומר את זה.הוא יודע שאקבל את זה רע,המילה הזאת רצחתי לא באה לי טוב.בכלל לא.
"למה?למה עשית את זה?"אני שוב רוצה לדעת,במחשבה אחת ברורה שמגיע לי לדעת את המידע הזה.
"זה לא משנה.יש דברים שאת לא אמורה לדעת ואני לא מתכוון לענות לך על זה."
אני לא יודעת אם התשובות החסרי תוכן שלו פוגעות בי או מעצבנות אותי.אבל זה פשוט מכעיס אותי שהוא עונה לי ככה.שהוא לא מספר כלום.שהוא משאיר אותי ככה חסרת ידע לגבי כל מה שהיה.אבל אני אעזוב את זה בצד.אין לי כוח לחזור לזה.מה שהיה נשאר שם.ואני מעדיפה שכל מה שהיה ישאר שם במקום המפחיד הזה.

"בכל מקרה ליאה חשוב לי שתדעי,שום דבר ממה שאני עושה הוא לא סתם.אני לא הורג אנשים סתם כי בא לי.אני לא כזה,אני לא רוצה שיצא ממה שאמרתי עכשיו רושם מוטעה לגביי,בסדר יפה שלי?"
אם יש משהו שאני אוהבת בו,כשהוא רוצה הוא יכול להסביר טוב מאוד דברים.אני יודעת שהוא לא עושה דברים סתם.איידן אדם טוב בסך הכל,וזה שהוא כזה לא פוסל אותו מהתנהגות טובה כשצריך.

"אני יודעת איידן.."אני מחבקת אותו,מניחה את הראש שלי בחזה שלו והוא מלטף את הידיים שלי.
"פחדתי איידן,פחדתי שהוא יעשה לך משהו,הוא אמר לי כל כך הרבה דברים מזעזעים."אני מזילה דמעות,לא יכולה יותר.כואב לי המוח מרק לחזור לחלק הזה בחיים שלי ולהזכר בדברים שהוא אמר לי.